כותרת
> C;
1/1

בצער רב מודיעים על פטירתו של חבר הנהלת האיגוד ויו״ר ועדת רווחה, חברנו היקר יורם בר יוסף

קרא/י עוד

סיור עיתונאים במוזיאון "אנו", אוניברסיטת תל אביב

קרא/י עוד

חברי האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית המומים וכואבים ממותו הפתאומי של מוטי רוזנבלום

קרא/י עוד

האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית רואה בדאגה רבה פגיעה בעיתונאים

קרא/י עוד

ח"כ דניאל בן-סימון: החיסולים הם "פאסה"

חיסולו של איש ה"חמאס" מחמוד אל-מבחוח בדובאי הוא פעולה בלתי-נחוצה מבחינתה של ישראל, שעמוסה בקשיים בינלאומיים. לעמדתי, שיטת ה"חיסולים" היא במצב "פאסה" . ראש המוסד מאיר דגן לא ימשיך בקדנציה נוספת, ואילו יורשו בתפקיד לא יביא לפני ראש-הממשלה המלצה לחסל אויב נוסף. כך אמר חבר-הכנסת דניאל בן-סימון במועדון עיתונות מרתק, שנערך במסגרת האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית במועדון "צמרת" בתל-אביב ביום א', 21 בפברואר 2010. המועדון הונחה בחן ובמקצועיות בידי העיתונאי ומנכ"ל האיגוד, יצחק פרי.

מאת: יוסף פרנקל

המחסלים בדובאי, אם אכן הם היו ישראלים כפי שנטען ב"סנדיי טיימס" הבריטי, לא לקחו בחשבון, שיש להם עניין עם מעצמה טכנולוגית, שיכולותיה בתחום זה, נעזרו במידה רבה על-ידי חברות ישראליות, כך הוסיף חבר-הכנסת.

ח"כ דניאל בן-סימון התייחס בדבריו, בעיקר למעברו מעבודה עיתונאית לחקיקה. "לאורך 25 שנה שעבדתי בעיתונות, לא עסקתי בפריפריה אלא הייתי פרשן פוליטי ואני יכול לומר לכם, שההבדל בין ישיבה על שפת הבריכה לבין הכניסה אליה הוא עצום. המדובר בשני דברים שונים", כך מסביר בן-סימון ומוסיף, שהעיתונות היא מקצוע סוליסטי. הוא יכול לנסוע לחו"ל ובאמצעות ה"לפטופ" לנסח כל מה שעולה בדעתו... הפוליטיקה לעומת זאת, היא מקצוע לא-סוליסטי קבלת ההחלטות היא לא שלך בלבד. המדובר במקום, שיש בו צפיפות נוראה. "איבדתי עצמאות ברגע שנכנסתי לבריכה. עיתונאים זניחים מתקשרים אליך בשעות הקטנות של הלילה". דבריו.

אף שעזבתי מקום עם נגישות יוצאת מן הכלל והשפעה אדירה, מציין בן-סימון, הכוח נמצא אצל הפוליטיקאים. למעשה, מתחולל מאבק כוחני בין הפוליטיקאי והעיתונאי בשאלה, מי מנהל את המדינה? מי משפיע יותר? אני לא יכול להשיב בוודאות על שאלה זו, אומר בן סימון.

חבר הכנסת מגלה, שכאשר שאל את ראש הממשלה שמעון פרס שסיים את כהונתו ב – 1996 לסיבה להתנקשות במהנדס יחיה עייאש שגררה אחריה פיגועי התאבדות קשים?, השיב האחרון, "אתם העיתונאים אשמים בכך. תאר לך, שאם לא הייתי מאשר את הפעולה, האם כעבור זמן מה לא הייתם תוקפים אותי על שאני מאפשר לרב המרצחים הזה להסתובב חפשי?". אין מה לקנא בראש ממשלה, שצריך לקבל החלטות מן הסוג הזה, מוסיף בן-סימון, גם לא בבנימין נתניהו, שאישר את ניסיון ההתנקשות הכושלת בחלאד משעל בירדן ב -1987. הלחץ העיתונאי הוא עצום בשני הכיוונים.

מה שמתנהל בבריכה הפרלמנטרית הוא מחול חרבות, ששותפים לו הפוליטיקאים והעיתונאים, פוסק העיתונאי המצטיין לשעבר וחבר הכנסת בהווה ומציין שחברי הכנסת פועלים תמיד מתוך קריצה מתמדת לעיתונאים. רבים בהם מופיעים בוועדות הכנסת רק כדי שיצוטטו לאחר-מכן בעיתונות.

עד כמה מרחפת צילה של העיתונות מעל ראשי חברי הכנסת, ניתן לראות, לעמדתו, באירוע האחרון לציון 61 שנות הכנסת. מי הוזמן כאורח הכבוד? לא ראש ממשלה לשעבר, לא איש מדע, חתן פרס נובל, אלא עיתונאי (נחום ברנע - י.פ.). הפוליטיקאי נזקק לעיתונאי כדי לשמוע את דעתו על המצב. ובכל זאת, למרות תסביך העיתונות בכנסת, העיתונות הכתובה נאבקת כיום על חייה תוך שהיא מתגלגלת לשפה צרה ורדודה, למשפטים קצרים וספורים ולהרבה תמונות במקום תוכן. בתשובה לשאלה, הביע ח"כ בן-סימון את דעתו, ששליטת שלוש משפחות בעיתונות הפופוליסטית, שמתאפיינת, עכשיו בהצטרפותו של אייל ההון שלדון אידלסון, אינה מבשרת טובות לעתיד התקשורת בישראל, וזאת בלשון המעטה.

עוצב ונבנה ע"י יאלו עיצוב ובניית אתרים