כותרת
> C;
1/1

הוקמה ועדה ציבורית מקצועית לגיבוש המלצות לסיקור פיגועים

קרא/י עוד

בני 80 ומעלה פטורים מלחכות בתור בנתב"ג

קרא/י עוד

הזמנה לישיבת הנהלה/מועצה ולאסיפה הכללית 10.08.2022

קרא/י עוד

הזמנה להרמת כוסית ומועדון עיתונות 18.09.2022

קרא/י עוד

מועדון העיתונות: "דעת הקהל הפלסטינית" 18.9.2022

קרא/י עוד

הלוחש לזקנים: הגיל- לא מדד לפרישה

מומחיותו של פרופ' יצחק בריק (84) בנושא הזקנה הפכה אותו ליועץ לגורמי הממשל בישראל. הוא מעורה היטב במציאות של זקני-העולם, וכמובן- במציאות של זקני-המדינה. בריק מגלה, שבכלל התכוון להיות מהנדס-בניין, חושב כי הקורונה עשתה טוב לאוכלוסיית-הזקנים; לטעמו, אין להתייחס לבני-האנוש על-פי גילם, ואנו גם למדים על דעתו על החרדים ועוד. ריאיון עם דמות יוצאת-דופן ומעוררת-השראה.

מאת: מאיר חוטקובסקי

28.07.2022

אורתודוקסייה מתונה

יצחק בריק נולד בירושלים. הוריו עלו לארץ מפולין. "שתי משפחות-הוריי מאותה העיר, חלם, השוכנת במזרח המדינה, וסמוכה לעיר לובלין. אבא שלי עלה לבדו ארצה בגיל 23 ממניעים ציוניים. משפחת-אמי עלתה ארצה כשהיא הייתה בת שנתיים, והמשפחה השתקעה בעיר-העתיקה בירושלים. ניתן להגדירה כ'כמעט צברית'", הוא אומר בחיוך. הוריו של בריק באו ממשפחות חרדיות, אך לא ניתן להשוותם לחרדים של ימינו. "האוכלוסייה היהודית בפולין בתקופה ההיא הייתה כולה חרדית, אך הם לא השקיעו את כל זמנם בישיבה. הם עבדו למחייתם, אם כבעלי-מלאכה, או כסוחרים. אבא שלי גדל ב'חדר', ומשם הלך לישיבה. פה בארץ לא התנהגו משפחות-הוריי כחרדים. הם התנהלו כדתיים מתונים."

בריק קיבל את חינוכו בבית-הספר "מעלה" בירושלים, שהייתה בו השפעה חזקה של האורתודוקסייה הגרמנית, והמוטו של בית-הספר היה "תורה עם דרך-ארץ". בריק מעיד על עצמו: "לא הייתי תלמיד טוב. בקושי עברתי את בחינות-הבגרות. הראש שלי לא היה כל-כך בלימודים. הייתי מאוד פעיל בצופים, וזה עניין אותי הרבה יותר מאשר הלימודים בבית-הספר."

מבניין לרווחה

תחילת דרכו המקצועית של בריק, עם סיימו את לימודיו באוניברסיטה, החלה במשרד-הסעד, (לימים שונה שמו למשרד-העבודה-והרווחה). "לא התכוונתי בכלל ללמוד באוניברסיטה", הוא מגלה. "אבא שלי היה קבלן-בניין, ואני נשאבתי לנושא, והחלטתי ללמוד הנדסת-בניין בטכניון, אך נכשלתי בבחינות הכניסה", הוא צוחק, "ואז הייתי צריך להחליט על המשך דרכי. בחרתי בלימודי חינוך וסוציולוגיה באוניברסיטה. את התואר השני שלי עשיתי בקרימינולוגיה."

זה קרוב ל-35 שנים שפרופ' יצחק בריק קשור בעבותות לנושא הזקנה, וכל-כולו מתמסר לכך. "ב-1988 התמניתי כמנכ"ל 'אשל', האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן, ומאז אני עוסק בכל הנושאים הקשורים בזקנה, על כל מאפייניה ומורכבויותיה." בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, נחשב מומחה בינלאומי בנושא הזקנים. בין השנים 2006-2000 שימש בריק כנשיא הפדרציה הבינלאומית לזקנה. "בשנת 1995 הצטרפתי לארגון הבינלאומי, ומוניתי כחבר בהנהלה. עם הזמן נבחרתי כנשיא לקדנציה אחת, ולאחר-מכן לקדנציה שנייה... לא ניתן להיבחר ליותר משתי קדנציות, על-פי כללי הארגון", הוא מחייך.

היכרותו של בריק עם עולם-הזקנה החלה כבר במשרד-הסעד. "מתוקף תפקידי כראש אגף במשרד, הייתי אמון גם על השירות לזקן, בנוסף לאחריותי על תחומי ילד ונוער, אימוץ, משפחות-במצוקה ונושאים נוספים. כבר אז שמתי עין על נושא-הזקנים. בשלב מסוים נכנסתי לוועד-המנהל של 'אשל' כנציג משרד-הרווחה, ואז כבר דבק בי הנושא של הזקנה באופן עוצמתי יותר. לימים החלטתי שמיציתי את עבודתי בממשלה, אחרי כחצי יובל שנים, והתמודדתי על תפקיד מנכ"ל 'אשל', שהתפנה, וזכיתי בו." בריק סיים את עבודתו במשרד-העבודה-והרווחה בתפקיד המשנה למנכ"ל.

תהליך של התקדמות ושיפור

מצב הזקנים בארץ מעולם לא היה מזהיר. זה אחד המגזרים החלשים, שאף ממשלה בישראל לא נתנה את דעתה על מעמדו באופן הולם. פרופ' בריק אינו מסכים עם התזה הזאת. הוא מציין, שחלה התקדמות רבה במצבם של הזקנים בשנים האחרונות. בשנות-השמונים ובשנות-התשעים של המאה הקודמת התפתחו מאוד השירותים לאזרחים הוותיקים, בעיקר בקהילה. כיום, "בראש המשרד-לשוויון-חברתי עומדת השרה מירב כהן, שכל-מעייניה מכוונים לאוכלוסייה הזאת. היא עסקה ועוסקת בעושק הזקנים, בטיפולי-שיניים ובתוכניות נוספות."

לבריק יש ביקורת מרומזת לרשויות: "יש גם הרבה דברים שאני מאוד לא מרוצה מהם. אני חושב, שלא נעשה מספיק, או שנעשו דברים לא נכונים. אך בסך-הכול אני רואה תהליך של התקדמות ושל שיפור." מגיפת-הקורונה, שפשטה בעולם ולא פסחה גם על ישראל, גרמה לנפגעים רבים בקרב אוכלוסיית-הזקנים. שיעור-התמותה של האוכלוסייה הזאת היה גדול במיוחד. "אני חושב, שתקופת-הקורונה העלתה את הנושא של ההזדקנות והזקנה למקום גבוה בסדר-היום הציבורי, כך שבאופן פרדוקסלי זה לטובה."


השפעה על משרדי-ממשלה

בשנת 2017 שימש בריק במשך כשנה וחצי כיועץ לוועדת-כנסת, שייעודה היה להכין תוכנית-אב לאומית בתחום הזקנה. הוועדה, בראשותה של חברת-הכנסת לשעבר טלי פלוסקוב, הייתה מורכבת מנציגי כל הסיעות בכנסת. הוועדה הכינה מסמך מפורט, שכלל הצעה מקיפה להכנת תוכנית-אב לאומית לזקנה. המסמך הוגש, אך עקב השינויים הפוליטיים, לא השלימה הוועדה את עבודתה. בריק: "מסיבות אובייקטיביות, וגם מסיבות ענייניות, בסופו-של-דבר לא יצא מזה כלום."

אך בריק אינו מרים ידיים; הוא ממשיך לייעץ במשרד-לשוויון-חברתי, ובתוקף תפקידו כיושב-ראש האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, אינו מפסיק לפעול על-מנת לשפר את מצבם של הזקנים. "בכל מקום, שבו אנחנו רואים שיש צורך בשינוי, אנחנו מתערבים. לפעמים קשה לי להפריד בין מעמדי האישי ומעמדי כיושב-ראש האגודה לגרונטולוגיה, אך אני כל הזמן פעיל בנושא הזה. בראשית הקורונה היה לנו תפקיד מאוד מרכזי. ארגנתי קבוצות-פעילות וניירות-עמדה, ונפגשתי עם שרים ועם חברי-כנסת, ובסופו-של-דבר הצלחנו לשנות את מדיניות-הממשלה במניעת סגרים על הזקנים. הבאנו לכך שאזרחים ותיקים, שהיו בשוק-העבודה, יקבלו מענק- במקום דמי-אבטלה, וכמו-כן דאגנו להחזרתם למקום-העבודה בסיום הסגר." בנוסף, בריק מכהן גם בפורום המייעץ לשר-הרווחה, מאיר כהן, וכחבר במועצת הביטוח הלאומי. "יש לי הצינורות בקרב הממשלה, שבהם אני יכול להשפיע ולקדם את עניינם של הזקנים, וליצור שינויים."

גיל-פרישה וסל-צרכים

למרות שבריק מרוצה מהתקדמות ההכרה הציבורית באוכלוסיית-הזקנים, הוא מודע לכך שלא כל הצעותיו קיבלו את תשומת-הלב הראויה. "חובת הפרישה מחמת הגיל הכרונולוגי היא נושא, שעדיין לא הצלחנו לשנות. בימים אלה הקימה השרה-לשוויון-חברתי, מירב כהן, ועדה שתגבש הצעות לגבי שינוי גיל-הפרישה, וכמו-כן התקיימה ישיבה של המועצה המייעצת למשרד-לשוויון-חברתי בנושא הזה." פרופ' בריק הוא לוחם ללא-חת למען העלאת גיל-הפרישה, או לביטולו באופן מוחלט. "הגיעה העת לשנות את החקיקה הקיימת בגין גיל-הפרישה, ולאפשר לאנשים מבוגרים להמשיך לעבוד כל עוד הם מעוניינים בכך ומסוגלים לכך", הוא מכריז. גם בעניין קצבת-הזקנה דורש בריק לעשות שינויים, שיאפשרו חיים בכבוד למי שמתקיים מקצבת-זקנה בלבד. "יש לפעול למיגור העוני בקרב הזקנים, ויש לקבוע ולפעול לכך שקצבת-הזקנה תיבחן על-פי סל-הצרכים של הזקן, ולא על-פי אחוזים מהשכר הממוצע."

פרופ' בריק מציאותי, ויודע כי לא ניתן לגרום למהפך מהיום למחר. "בנושאים של שינוי מדיניות צריך אורך-רוח, סבלנות ונחישות. אפשר להרים ידיים מהר מאוד, ולהגיד: 'אין מה לעשות, ולא יקרה כלום!'. אך יש דברים, שלגביהם אתה פשוט מתעקש, פועל ולא מרים ידיים." דוגמא לכך היא העלאתו של גיל-הפרישה לנשים. "כשמירב כהן הייתה חברת-כנסת, ישבנו איתה, והיא הגישה הצעת-חוק פרטית בנושא. הכנסת התפזרה, ומירב כהן חזרה כשרה בממשלה. פנינו אליה והסברנו לה, כי איננו מוותרים, וכי אנו נחושים בעמדתנו. ולראיה, חל שינוי בנושא של פנסיות-הנשים."

מחיקת הגיל הכרונולוגי

אחד הנושאים, שאינם נותנים לבריק מנוח זה שנים, הוא עניין הגיל הכרונולוגי. "הגיל הוא רק מספר. השאלה היא, איך אתה מתפקד; איך אתה חי? מהו אורח-החיים שלך, וכיצד אתה מתנהג? מהו מצבך האובייקטי, מצבך הביולוגי, מצבך הרפואי? מאוד מפריע לי, שיש התייחסות לאנשים על-פי גילם. כל אדם שונה מאחר. אני מחקתי את הגיל הכרונולוגי מסדר-היום הציבורי." לשיטתו של בריק, התייחסות לאנשים לפי גילם היא שגיאה חמורה מאוד. "אדם יכול להיות פעיל במלוא-כוחו ובמלוא-אונו בגיל 90, ואחר יכול להיות 'קָלִיקֶר' (נכה, מוגבל) בגיל 50", הוא מדגיש. לדבריו, הזדקנות היא תהליך ביולוגי, ואותו לא ניתן לשנות. "ככה אלוהים ברא אותנו, וכל אדם מזדקן בצורה כזו או אחרת. יכולה להיות ירידה גופנית, מצד אחד, ועלייה אינטלקטואלית, מאידך-גיסא."

אמונה בנצח-ישראל

לקראת סיום שיחתי עם בריק, אני מבקש את חוות-דעתו על מצבה של המדינה, כפי שהוא רואה אותה ממרום-גילו ומנסיונו הציבורי הרב. הוא נענה לבקשתי, אך מבקש לציין, כי "דבריי אינם נאמרים בכובע של מי שעוסק בתחום-הזקנה, אלא כאזרח-המדינה. אני אדם אופטימי. אני מאמין בנצח-ישראל, ואני מאמין ביכולות של עם-ישראל. אני חושב, שאנחנו הולכים ומתעצמים, למרות כל הקשיים והאויבים הרבים, שמקיפים אותנו. אני בטוח, שאנחנו פה לא באופן זמני, אלא לעולם-ועד!".

לשאלתי, מדוע יש שסעים כה עמוקים בחברה הישראלית, משיב בריק: "אכן, יש לנו בעיות חברתיות קשות. יש לנו העניין המסובך בקשר בין השבטים השונים. אני מודע לסכנות הקיומיות שלנו מצד איראן. אני חושב, שהמלחמה באוקראינה לימדה אותנו הרבה מאוד על איך אנו צריכים להתנהג בעתיד מבחינת בטחוננו, ולמה עלינו לצפות." פרופ' בריק גאה מאוד במדינתנו הקטנה. "אנחנו נקודה על הגלובוס, ועם-זאת, ראשי-המדינה שלנו מדברים בגובה-העיניים עם ראשי מעצמות-העולם. אנו פורצי-דרך בהייטק וברפואה, ויש לנו חתני-פרס-נובל. המדינה במצב כלכלי טוב, ובסך-הכול, כפי שציינתי, אני בהחלט אופטימי!"

לכתבה המקורית ב"דעתון" מיום 18.07.2022

פרופ' בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. קרדיט תמונות: פרופ' בריק יח"צ

פרופ' בריק: "תקופת-הקורונה העלתה את הנושא של ההזדקנות."

עוצב ונבנה ע"י יאלו עיצוב ובניית אתרים