כותרת
> C;
1/1

חג פסח שמח

קרא/י עוד

רמאדן כרים

קרא/י עוד

הנהלת האיגוד מברכת את כל חבריה בחג עצמאות שמח.

קרא/י עוד

יעדים

ארגון וגיבוש העורכים, העיתונאים, הסופרים, המסאים ובעלי המקצועות הנלווים בתחומי העיתונות התקופתית (כתבי-עת), העיתונות המקומית והעיתונות האלקטרונית, האזורית ובכבלים, כולל עובדים עצמאיים (פרילנסרים), [ר׳ למטה דברים בנָדון].

חיזוק ושיפור המעמד המקצועי והציבורי של חברי האיגוד. העלאה מתמדת של הרמה המקצועית, כולל בִּידיעת השפה על בוריה וּבשימוש בהּ. הוועדה לקבלת וּלגיוס חברים חדשים, בראשותו של צביקה אידלמן, עושה מאמצים בלתי-נדלים להבטיח, שרק אלו העונים על הקריטריונים המקצועיים שנקבעו- תאושר חברותם באיגוד. האיגוד שואף להרחיב את שורותיו וּלהזרים להן דם צעיר, באמצעות הכשרת נשים וַאֲנשים צעירים למקצוע העיתונאות וקבלת סטודנטים לעיתונאות כ״שוחרים״ באיגוד, שייהפכו לַחֲברים מלאים בו כאשר יעסקו במקצוע הלכה-למעשה.

בימים שבהם רבים איבדו את מקום-עבודתם, יש חשיבות רבה לטיפוח פעולות חברה ורווחה, עזרה הדדית ומקורות תעסוקה; קידום הבנות עם הממשלה ועם הכנסת בנושאים מקצועיים, כמו: תעריפי דואר ונל"ן מיוחדים לכתבי-עת, מכסים ואגרות לנייר, חקיקה בנושאי זכויות יוצרים, קווי מידע פתוחים וכד'.

דומה, שהערכים של רבּים התערערו, ולא-אחת מנצלים את חופש הביטוי להפצת ידיעות-כזב ולִפגיעה באחרים, שאינם חושבים כמונו ו/או שאינם נראים כמונו. האיגוד שם לו למטרה להמשיך לשקוד על טיפוח עֶרכי הדמוקרטיה והאתיקה המקצועית, כמו גם על עֶרכי-אנוש, תוך הגנה על צנעת הפרט וּמניעת פגיעה באוכלוסיות מיוחדות.

האיגוד ימשיך לחזק את השפעתו על העוסקים במקצוע ועל אלו שבמוקדי-ההשפעה, תוך הידוק וטיפוח הקשרים עם איגודים מקבילים בישראל וברחבי העולם, כמו גם הפצת ערכיו וּמעשיו באמצעות אתר-האינטרנט המשודרג של האיגוד.

עיתונאות אזרחית, עיתונאות המונים

מאת: ד״ר דַּניה שפירא

האיגוד הישׂראלי לעיתונות תקופתית

[הדברים נכתבו לפני שנים אחדות, אך הם עדיין תקפים]

האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית קיים, כמדי שנה בשנה, מפגש חברים והרמת כּוֹסית לקראת חג הפּסח. יו״ר האיגוד, יוסף פרנקל, העלה על נס את העובדה, שדווקא בִּתקופה, שבה נדחקות הצידה רגליה של העיתונות הכּתובה, הצליח האיגוד להחזיר לשורותיו חברים רבּים, שרעו בִּשׂדות-זרים בשנים האחרונות.

עורך-הדין דוד סנדובסקי, היועץ המשפטי של האיגוד וחבר הנהלתו, נשׂא דברים על תהליכים התפתחותיים בתקשורת. סנדובסקי הִבּיע געגועים לעיתונאות המקצועית של לפני עֶשׂרות שנים, שבה הדיווח האובייקטיבי היה בחשיבות עליונה, ולא אינטרסים כלכליים ו/או פוליטיים של גוף-תקשורת זה או אחר. לדבריו, בית-הספר הטוב ביותר להכשרת עיתונאים היה העיתון ״העולם הזה״, מייסודו של העיתונאי אורי קיסרי, שעבר לידי אורי אבנרי ושלום כהן ב-1950, שהגדילו את תפוצתו כעיתון לוחם וחוקר, שסִסמתו הייתה: ״בלי מורא, בלי משׂוא פנים.״ לטענתו, הכשרתם של עיתונאים חדשים באוניברסיטת בן-גוריון וּבאוניברסיטת תל-אביב מושפּעת מן ה׳אג׳נדה׳ של תומכיהן, נוני מוזס, הבּעלים של ״ידיעות אחרונות״, מה שהביא להקמת בית-ספר לתקשורת, המתיימר להיות בעל חשיבה עצמאית, בידי סמי עופר, במכללה הבינתחומית בהרצליה.

סנדובסקי סקר את ההתפתחויות של התקשורת במהלך השנים, והדגיש לחיוב את הופעתה של הרשת החברתית, שיצרה תופעה חדשה, המכוּנה ״עיתונאות אזרחית״ ו/או ״עיתונאות ההמונים״, שאִפשרה וּמאפשרת גישה כּמעט לכל אדם בעולם לתקשורת, (אפילו בּאֲזורים, שבהם אין מים זורמים, יש טלפונים סלולריים!), והעברת מידע מיידי כּמעט מכּל מקום בעולם לכל מקום בעולם, כולל מדינות העולם השלישי וּמדינות טוטליטריות, המנסות לחסום פריצת מידע לעולם הרחב וּממנו. התופעה החדשה הפכה את העולם כולו ל״כפר גלובלי״, ואִפשרה התארגנות של אזרחים לעשיית שינויים מהותיים (לחיוב ולִשלילה) במדינות, שבהן הם חיים, (ר׳, לדוגמא, ״אביב העמים הערבי״). הייתה לכך גם השלכה על הפוליטיקה המקומית ועל הפוליטיקה העולמית, המשתמשות ברשתות החברתיות לקבלת מידע מיידי על המתרחש בכל מקום בעולם, (דבר המביא גם להתערבות במדיניות פנימית של מדינות אחרות), לבחינת דעת-הקהל וּלהעברת מסרים לאזרחים וּמהם, וגם בין שליטים, כדי להשפיע על ההתרחשויות, כמו במהלך הבחירות האחרונות בישׂראל.

תופעת-לוואי חמורה, חברתית-כלכלית, של ״עיתונאות ההמונים״ היא ניצול של אנשים, כותבים/עיתונאים מקצועיים, שאותם אמצעי-תקשורת (בעיקר בפרסומיהם באינטרנט), המגלגלים כספים רבים, אינם משלמים להם בעד עבודתם, (״אין לנו כסף לשלם, אך את/ה זוכה לפרסום!״). גם זו תופעה כלל-עולמית. סנדובסקי מציע לאמץ פּתְרון, שהנהיגה ממשלת צרפת, והפכה לחוק: הקמת קרנות, שתתמוכנה בגופים תקשורתיים, הפועלים בִּכתיבתם למען החברה, וּמהכספים הללו ישולמו גם המשכורות של העובדים (כולל של כותבים עצמאיים).

סנדובסקי קרא לאיגוד הישׂראלי לעיתונות תקופתית להיות נושא-הדגל של המאבק למען הגנת זכויותיהם של העיתונאים העצמאיים, ולצאת בקול קורא לממשלה להוציא זאת לפּועַל.

הצילום לקוח מתוך כתבה על הנושא של חופש הביטוי והבִּיוּשׁ באינטרנט, המופיעה
באתר אינטרנט משולב של האגודה לִזכויות האזרח בישראל והמדרשה לדמוקרטיה וּלשלום. לחץ/י על התמונה, כדי לקרוא את הכתבה.

יוסף פרנקל ז״ל, יו״ר האיגוד הישראלי במשך יותר משלושים שנים, היה מן העיתונאים האחרונים, שאכן יודעים עיתונאוּת מהי. הוא נלחם תמיד על היושרה העיתונאית, על נקיון השפה ועל אהבת הארץ, ואשר מתרחש במדינה, כמו גם בתקשורת, בשנים האחרונות הרעיד את נימי-נפשו, והוא לא הסתיר זאת, אלא חזר והִבּיע זאת בעָצמה בריש גלי. לפני מותו הפתאומי (25 בינואר, 2017) חזר והזכיר לחברי האיגוד את חשיבותה של המִלּה הכתובה, והשאיר לנו ציווי לשמור על הערכים, שהִנחו אותו, ושימשיכו להנחות את כולנו:

"חופש הביטוי הוא עיקרון כמעט מקודש במסורת הדמוקרטית, אך כתיבה עיתונאית ראויה מחייבת, בראש-וּבראשונה, 'ביטוי' ולא הברה חסרת משמעות, או נביחה."
(הצילום בַּאֲדיבות המשפחה)

עוצב ונבנה ע"י יאלו עיצוב ובניית אתרים