כותרת
> C;
1/1

בצער רב מודיעים על פטירתו של חבר הנהלת האיגוד ויו״ר ועדת רווחה, חברנו היקר יורם בר יוסף

קרא/י עוד

סיור עיתונאים במוזיאון "אנו", אוניברסיטת תל אביב

קרא/י עוד

חברי האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית המומים וכואבים ממותו הפתאומי של מוטי רוזנבלום

קרא/י עוד

האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית רואה בדאגה רבה פגיעה בעיתונאים

קרא/י עוד

שר התקשורת: שידור פיראטי אינו דו״ח חנייה

"אסור להתייחס יותר לשידור פיראטי כאל דו"ח חנייה. עד היום הוגשו 39 כתבי-אישום בלבד נגד מפעילי הרדיו הפיראטי, והקנס הממוצע היה כאלף שקלים. ב-2004 נתקבלה תקנה, הגוזרת עד חמש שנות מאסר על המפירים את החוק. עכשיו צריך, שלפרקליטות ולבתי-המשפט ייפול האסימון!". כך הגיב שר התקשורת החרדי, אריאל אטיאס, על שאלתו של העיתונאי והמנחה יצחק פרי בדבר האמצעים הננקטים כיום נגד השידורים הפיראטיים, שמשבשים את ההמראות ואת הנחיתות בנמל התעופה בן-גוריון.

מאת: יוסף פרנקל

דבריו של השר נאמרו במועדון צמרת בתל-אביב ביום שלישי 26 ביוני 2007, במסגרת מועדון עיתונות של האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית.

"השידורים הפיראטיים", הטעים השר, "הם בעיה שנמשכת 14 שנה, הרבה לפני שנכנסתי לתפקידי. חשוב להפסיק זאת לפני שיקרה אסון, אך משרד התקשורת מוסמך רק לדווח על הנגע. המשטרה הוא שמוסמכת להגיש תביעת ורק בתי המשפט מוסמכים לגזור את הדין."

האם רוב השידורים הפיראטיים מתרחשים במגזר החרדי? "זה סטראוטיפ שמטפחים אוייבי הדת", ממשיך השר, "אולי קיימות כמה תחנות פיראטיות במגזר החרדי, אך החגיגה נמצאת בעיצומה במגזר הערבי, בקרב יוצאי ברית המועצות וכמובן, בשטחי הרשות הפלשתינאית. האם בכל-זאת השר מתערב לטובת המגזר החרדי? "לא עולה על דעתי להתערב בעבודת הפיקוח, שמתבצעת במשרד התקשורת", הוא משיב ישירות, אך מוסיף כי העלה תרומה אישית משלו לצימצום הנגע בכך שחתם על הקצאת תדר לרדיו חרדי. הסבריו עמו. המדובר הוא בציבור גדול מאוד, שאינו מאזין לתחנות האיזוריות. הציבור הזה אינו נהנה מהשידור הפיראטי. הוא סובל מפשיטות, מכתבי אישום ומנזקים. "אכן, לא צריך להסכים לשידורים פיראטיים, אבל מותר להאזין לקול הזעקה", מסכם השר את תשובתו.

דיבורו של השר הצעיר (36) נינוח ביותר. הוא אינו מתלהם ודבריו המדודים נקלטים על-ידי השומעים ברוב קשב. הוא מחייך בנימוס כאשר נשאל: איך זה איש חרדי, מי שאין לו טלוויזיה ואינטרנט בביתו, יכול לשמש כשר תקשורת(?) ומשיב בניחותא, שהינו כבר מורגל בשאלה זו. אחרי שנה בתפקיד, יש לו בקשה מן השומעים, "אני מבקש שתשפטו אותי על-פי מעשיי ולא על-פי השקפת עולמי". כך הוא פונה אליהם. השר מודה כי הוא מחזיק במשרדו את כל אביזרי התקשורת החדשים, אך ביתו "נקי" מהם.

תחומי ההתעניינות החרדיים לא מנעו מאטיאס להיכנס למשרד התקשורת באחד מרגעי השפל הגדולים שלו והפלא ופלא, גם לקצור הצלחה לא-מבוטלת. חמישה שרים כיהנו בתפקידו קודם-לכן תוך שנה אחת בלבד. לפניו, לא הייתה קיימת למעשה מדיניות והחלטות חשובות לא נתקבלו או שלא נאכפו בפועל. אטיאס, חסר ניסיון לא רק כשר אלא גם כחבר-כנסת, לא מיהר לפזר הצהרות לתקשורת, בדומה לשרים מנוסים. "אני צריך ללמוד", התגונן בפני עיתונאים ואכן התברר, שהוא למד במהירות. השפעתו ניכרת ביותר בשוק התקשורת הסלולארית בישראל המייצר הכנסות שנתיות בגובה של כ-16 מיליארד שקל, שם התייצב באופן חד-משמעי לצד הצרכנים.

"אני מכין את אינטרס החברות הסלולאריות להרוויח כסף והרבה", הוא אומר, אך מוסיף, ש"אין לצרכנים מי שיגן עליהן מפני כוחן של החברות". אטיאס מצא מקומו בנישה הזו. "אני קבעתי את הכלל", מפתיע השר את השומעים, "שהצרכן לא יהיה יותר כבול לחברה הסלולארית ויתאפשר לו לעבור עם מספרו לחברה מתחרה, ללא קנס כל-שהוא". והוא מסביר: "מצד אחד אנו רוצים משק מודרני ותחרותי, בלי שהרגולטורים יחליטו על מחרים ויפקחו עליהם, אך מצד שני, אם אנו מבחינים שהתחרות אינה מספיקה להגנת הצרכן במקרים מסויימים, שומה על הרגולטורים להתערב ולהבטיח אותה. כך למשל נולדה התקנה של התא הקולי. מי שאינו משאיר הודעה, אינו משלם זמן-אוויר. מזה גם נולד השימוע על תוכנית הדקה, שבה החברות הסלולאריות מחייבות את הצרכנים לשלם דקה מלאה, גם אם דיברו שנייה אחת בלבד.

השר לא התערב בנושאים התוכניים בערוצי הטלוויזיה, מאחר שזה בניגוד להכרתו הציבורית, אבל מה בדבר ההצעות המועלות עתה בכנסת לצנזר את האינטרנט? השר מודע לרגישות בשאלה, בעיקר עקב תפיסת עולמו החרדית, אך תשובתו מפוקחת ומדודה. לעמדתו, בג"צ בהרכב מורחב של 11 שופטים סימן את הדרך, כאשר החליט, שהערוצים למבוגרים בכבלים ובלוויין ושודרו עם קידוד, זאת כדי להגן על הילדים מפני השידורים הפורנוגרפיים. מאחר שהפלטפורמה של הטלוויזיה נכנסת היום לאינטרנט, הנה זה הגיוני, שהמגבלות יחולו גם על האינטרנט.

האם הרעיון הצנזוריאלי לא יקומם כנגדו את הציבור החילוני? אין הוא סבור כך. הוא מציע, שלא נטמון את ראשינו בחו"ל. סקר שנערך באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת חיפה גילה, ש-60% מילדי ישראל גולשים באתרים הפורנוגרפיים. "מי שאומר כי קבלנו שר חרדי המתערב לנו באינטרנט"" כך הוא אומר, "זורק סטריאוטיפ ואינו מתמודד עם הצורך להגן על קטינים". ועוד "חדשות" מעביר לנו אטיאס. לרוב החרדים בישראל אין בכלל אינטרנט ומי שיש לו, יכול לסנן את האתרים בעצמו. כבר כיום מצויות פלטפורמות, שבהן התוכן חסום גם למבוגרים והחסימה נעשתה לפני כניסתו של אטיאס לתפקידו.

השר מציג בעייה ואי-אפשר להתעלם ממנה. רוב האינטרנט היום לא מסונן וחברות האינטרנט אינן ממלאות בהכרח את מחוייבותן להודיע על אתרים פוגעניים. מי-שהוא עושה עם זה משהו? מעט ולא מספיק. דומה, שראוי להתמודד עם הבעייה בלי הסטריאוטיפ על החרדים ואכן, אטיאס הוכיח את עצמו כחיל חלוץ במערכה.

השר מזכיר שבארה"ב, ערש התקשורת החופשית, קיימת צנזורה על אתרי הימורים ואילו בישראל-לא. איך זה יגמר כאן?הוא עדיין אינו יודע, אך גם אינו מסתיר דעתו. לעמדתו, אסור שחברות האינטרנט ישמרו מאגרים של אזרחים ושומה עליהן להקפיד על צינעת הפרט. מה שמתרחש היום אינו ראוי. הוויכוח היום אינו על הצורך בצנזורה אלא בשאלה, מה לצנזר, ומי יחליט בסוף? תשובת השר: "תקום ועדה עם נציגים ממשרדי החינוך והתקשורת, מאיגוד האינטרנט ומהמועצה לשלום הילד, שתחליט על תכנים לא-ראויים".

ומה בדבר הגלישה הרדודה לרייטינג זול בערוצי הטלוויזיה המסחריים דוגמת "כוכב נולד"? תשובתו של השר היא חד-משמעית. הוא אינו הצנזור ואם יש למי-שהוא בעייה עם התכנים הרדודים, שיפנה למועצות הציבוריות.

אכן, שר תקשורת חרדי, צעיר וחסר ניסיון פוליטי, אך איש שקול והגיוני, שמגן על הצרכנים מפני התיאבון של החברות הסלולאריות ושמודע ליתרונות ולסכנות שטומן בחובו האינטרנט, בקיצור, שר תקשורת מזן שלא הכרנו עד כה.

עוצב ונבנה ע"י יאלו עיצוב ובניית אתרים