כשלים בהיערכות העורף

מלחמת "חרבות ברזל" חשפה לא רק כשלים ביטחוניים וצבאיים, אלא גם משגים חמורים בהיערכות העורף האזרחי. אירועים אלו מעלים שאלות נוקבות בנוגע למוכנות המדינה להתמודדות עם מצבי-קיצון אחרים, כגון: רעידת-אדמה, או מגיפה המונית.

מאת: מאיר חוטקובסקי
05/03/2024

פינוי רשלני

מערך-החירום האזרחי התגלה במלוא-עליבותו במלחמה האחרונה, שעדיין נמשכת, בדומה לכשלים הצבאיים. ד"ר אבי ביצור מהמכללה האקדמית בית ברל, מומחה לביטחון ולהגנת העורף, זועם: "ישראל אינה מוכנה לשעת-חירום. זה הוכח במלחמה העכשווית. נושא ראשון, לדוגמא, הינו נושא הפינוי של כרבע מיליון אזרחים מעוטף-עזה בדרום ומצפון המדינה- בקווי המגע עם חיזבאללה. הפינוי התנהל ברשלנות ובחובבנות, והעובדה המדהימה היא, שלישראל יש תוכנית-פינוי לאומית! קברניטי העורף האזרחי יכלו לבנות על-פי תוכנית 'מלון אורחים' פינוי מסודר." בשנת 2012 התקבלה החלטת ממשלה לפינוי ולקליטת אוכלוסייה במצבי-חירום מחייבים. ההחלטה מאוד מפורטת ומקיפה. ולא די בכך- "העובדה השנייה והמדאיגה היא, שלא נעשה תרגול של פינוי בשלב כלשהו מאז הכרזת תוכנית ׳מלון אורחים׳", מוסיף ד״ר ביצור.

קידוש-השם

בימים הראשונים אחרי הטבח הנוראי בדרום בשבעה באוקטובר נחשפו אזרחי-ישראל לעבודת-הקודש של מתנדבי זיהוי קורבנות אסון (זק"א) בפינוי גופות ההרוגים מרחבי עוטף-עזה. ביצור מלא הערכה לארגון-המתנדבים זק"א, שעשה עבודתו נאמנה תוך קידוש-השם, אך מלין על כי מתנדבים נאלצו לעשות עבודה, שהייתה אמורה להתבצע בידי המדינה. "מדובר בארגון התנדבותי, שעלול לא להגיע ביום-פקודה״, מדגיש ביצור. ״בישראל קיימת רשות פינוי, סעד וחללים (פס״ח), אך זו מעולם לא תפקדה. היא צומצמה לכמה עשרות אנשים חסרי ידע מינימלי במשימת-הענק של פינוי אלפי גופות, והרי זה מחדל הזועק לשמיים! אם פס״ח אינו מתפקד, אז יש לחייל ארגון זק״א, כדי להיות מוכנים לימים נוראים שכאלו!".

משק בחירום

נושא נוסף, שנחשף במערומיו, הוא נושא המשק לשעת-חירום (מל"ח). לא-אחת פנה ביצור לגורמים המקצועיים בממשלה וזעק, כי המבנה והארגון של מערכת הגנת העורף בנויים באופן שגוי. "הפעם הראשונה, שבה כונסה ועדת-מל״ח העליונה במלחמה נוראה זוֹ, הייתה ביום העשרים ואחד למלחמה״, הוא מציין וממשיך: ״למה? כי העומד בראש הוועדה הוא שר-הביטחון, שעסוק בלחימה, ואינו יכול להתפנות לניהול המשק."

העורף- מקור עוצמתנו

לביצור יש גם טענות נגד רשות-החירום הלאומית (רח"ל) ונגד פיקוד-העורף (פקע"ר). "איפה הם היו בימים הראשונים של המלחמה? מדוע עלינו לבנות הכנות לחירום באמצעות ארגוני-מתנדבים כמו 'אחים לנשק', שהתנדבו והתגייסו לסייע ליישובי הדרום?!". תקוותו של ביצור היא, שנדע להפיק את הלקחים מהאירוע הטראומטי, כדי שהשבעה באוקטובר לא ישוב לעולם. "הגיעה השעה להבין, שכדי להיות 'עם קשה-עורף' במובן החיובי של המלה, חובה עלינו להיערך אחרת; להתארגן ולהתאמן אחרת, לחזק את חוסננו ולשמור את עורפנו האזרחי מכל משמר. מהעורף אנו יונקים את כוחנו, וזה מקור עוצמתנו."