סדרת הקיוּ – אנלוגיה חזותית לצלילי-המוזיקה

חברי אגודת המיניאטורות בישראל, בשיתוף עם איגוד המיניאטורות הבינלאומי, הפיקו במשך עשרות שנים תערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם. חברת האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית, ד"ר דליה הקר-אוריון, שהיא גם חברת האגודה, נבחרה להציג את סדרת הקיוּ שיצרה בתערוכה קבוצתית, שהוצגה במסגרת התערוכות הקבוצתיות בבית-האמנים בתל-אביב. סדרת הקיוּ באה ליצור אנלוגיה חזותית בצבעים, במרקמים ובצורות לווריאציות של צלילים בתחום המוסיקה. הסדרה מורכבת משמונה יצירות במידות של 9 ס"מ על 9 ס"מ כל אחת. ד״ר הקר-אוריון משתפת אותנו בסוֹד אמנותה.

מאת: ד״ר דליה הקר-אוריון
תאריך: 02/04/2026

אגודת המיניאטורות בישראל פעלה עשרות שנים בהנהלתם של דיק בן דור, ויקטור פרנקו, ז'אק הלר וחברים נוספים. תודות לקשרים עם איגוד המיניאטורות הבינלאומי, המקפיד על כללים נוקשים וברורים, פעילות מקצועית יעילה, רוח התנדבותית, קשרים בינלאומיים וקלות השינוע, הופקו עשרות תערוכות קבוצתיות בארץ וברחבי-העולם. כל תערוכה עסקה בנושא שנבחר מראש, ולוּותה בקטלוג עם מבוא מקצועי, הדן בטכניקות ובנקודת-המבט האישית של האמנים המשתתפים, שנבחרו להשתתף בה בידי חבר-שופטים.

סדרת הקיוּ באה ליצור אנלוגיה חזותית בצבעים, במרקמים ובצורות לווריאציות של צלילים בתחום המוסיקה. כמו שהבדלים בין חלק מהצלילים בקומפוזיציה מוסיקלית יוצרים מנגינות שונות, כך גם מקבץ של דימויים חזותיים, הדומים מבחינת הקומפוזציה הצורנית הכללית, אך עם הבדלים קלים ביניהם, יוצר סדרה חזותית. השם ״סדרת הקיוּ״ מתייחס לצורת האות הלועזית Q, המורכבת מסוג של עיגול, שמצידו הימני התחתון יוצא קו. העיגול מהווה צורה אינסופית וסגורה, והקו מקנה לו את האפשרות לתנועה ולפריצה מהעיגול החוצה. מבחינה תוכנית האות קיוּ היא האות הראשונה של להקת ״הקווינס״ הוותיקה, שבראשה עמד פרדי מרקורי. מבחינה פונטית היא מתחייחסת למילה ״קיוּ״, שמשמעהּ: תוֹר– קבוצה של אנשים הממתינים לכניסה למקום/לאירוע מסוים.

הסדרה כוללת שמונה עבודות, שנוצרו בטכניקה מעורבת: תדביקים, שימוש בצבעי-שמן ובצבעים שנעשו לבד מפיגמנטים ומחומרים מלכדים ומחומרים מעניקי מרקם. המלודיה בווריאציות מוסיקליות מורכבת משילובים של צלילים, שהמיקום שלהם הוא זה הקובע את אופי הווריאציה. רוב הצלילים חוזרים על עצמם, למעט בהבדלים הנובעים מהחלפת מיקומם של אחדים מהם, המקנים גיוון, אך שומרים על המבנה הקבוע. גם בסדרת הקיוּ הקומפוזיציה הכללית של העבודות דומה אך יש שינויים קלים בחלק מהמרכיבים הצורניים. הם מקנים מראה אינדיבידואלי לכל אחת משמונה העבודות של הסדרה.

הדגש הושם על הצבעוניות, על המרקם, ועל הקומפוזיציה המאוזנת. בכל אחת מהיצירות מופיע בצד שמאל אלמנט קבוע חוזר– דמותו של המוזיקאי והזמר פרדי מרקורי, המחזיק מוט של מיקרופון בצורה אלכסונית. שמקנה יצירה תחושה של תנועה, של פריצה ושל זרימה. למעלה, מימין לראשו של פרדי, מופיעות המילים באנגלית, "דה קיוּ". המילה ״דה״ באותיות קטנות, והאות ״קיו״ במידת גודל גדולה. כמו-כן מורכבת הקומפוזיציה מאלמנטים מלבניים בעיקר.

הסדרה כוללת דיוקנאות של סופרים, של משוררים ושל אמנים יוצרים, המייצגים תחומי-אמנות שונים: ש"י עגנון, אורי צבי גרינברג, ס. יזהר, יונה וולך, חוה אלברשטיין, חיים גורי, דליה רביקוביץ ודויד אבידן. הדיוקנאות שלהם נמצאים בצד ימין, החל מהמרכז ועד למטה, למעט דמותו של דויד אבידן, שממוקמת בצד שמאל. בצד ימין למעלה נמצאים ייצוגים של קבוצות של אנשים הממתינים בתור. כמו-כן יש צילומים קטנים של קטעים כתובים בכתב-יד. רובם נמצאים בחלק התחתון.

אחד האלמנטים הבולטים הם עיגולים לא רגולריים, מחוספסים, בצבעים שונים. הם מציגים גושים של אבקות-צבעים טבעיות. הצורה המעוגלת, מצד אחד, וההבדל בגוונים של אותו הצבע ותוספת צבע אחר, מצד שני, הופכים אותם למעין סימנים חזותיים, המתייחסים לתורת-הצבעים ולגרדציות [מעברים הדרגתיים בין שלבים, רמות, או גוונים]. הגוונים של גושי צבע האוכרה נעים בין גוון צהבהב בהיר, דרך דרגות-ביניים, לגוון אוכרה כהה. בשתיים מהעבודות מופיעים גוונים של חום בהיר וחום יותר כהה.

בעבודה המתייחסת לזמרת חווה אלברשטיין מופיע גוש של תכלת; בזו של דויד אבידן נעדר גוש-הצבע, ובמקומו מופיעים על-פני השטח של המיניאטורה אלמנטים שחלקם סמליים, כמו: מגיני-דויד זהובים, כד עתיק, ציפור, רגלי דמות בחצאית, ציור מספר-ילדים ועוד.

אלמנטים אניגמטיים הקשורים לדמויות המתוארות הם, לדוגמא, צילום של שדה עם כלניות, המופיע בציור המתייחס לס. יזהר, ואבני-חומה גדולות, שבמרכזן עיגול כחול, המופיעות בחלק התחתון של הציור המתייחס לש״י עגנון.

סדרת הקיוּ היא סדרה קוהרנטית [שיש בה לכידות וחיבור הגיוני בין חלקים שונים לכדי שלם אחד מובן]. היא מעוררת מחשבה, ומחברת בין תחומי-אמנות שונים למציאוּת ולאמנות.