יום-גיבוש שנראה אחרת
כל אנשי מחלקת-ההשתלות של בית-החולים איכילוב – רופאים, מנתחים, אחיות, מזכירות וצוותי-עזר – בחרו השנה לוותר על יום-הגיבוש המסורתי לטובת משהו אחר לגמרי. לא ספא ולא מסעדה בתל-אביב– הם הגיעו למשקו של איתן באשבול שבנגב המערבי, הפשילו שרוולים ועבדו בשדה: שתיל אחרי שתיל.

הפעילות יצאה לדרך בשיתוף עם ארגון ״חיבורים בחקלאות״, המחבר בין מתנדבים מהמגזר העסקי לחקלאים ביישובי-העוטף.

מאוֹר הניאונים לאדמה החשופה תחת השמש הקופחת
בכירי-המנתחים בישראל עמדו השבוע כפופים מעל תלמי-האדמה תחת השמש הקופחת של הנגב הצפוני. מדובר באותם אנשים, שבחיי-היומיום שלהם אמונים על אחת המשימות הרפואיות המורכבות ביותר: השתלות כבד וכליות. פרופסור ניר לובצקי, מנהל-המחלקה, עבד לצד אנשיו, כשהוא מדגיש: ״אנו רגילים לניאונים ולמזגנים, ופתאום יש לנו שמש ואוויר ואדמה. יש כאן משהו מרענן– התחושה של לתת, בלי שיש מאחוריה דחיפות, או משבר. המחלקה שלנו תמיד נוטה לתת; זה חלק מה-DNA שלה, והיום זה בא לידי ביטוי בצורה אחרת לגמרי.״

מלחץ לשקט ולנינוחוּת: ״היום הזה נתן לנו רגע לנשום.״

ד״ר יעקב גויכמן, מנתח במחלקה, ציין את מה שהכי הורגש: ״יש כאן רוגע ושקט. אנחנו עובדים כמעט תמיד תחת לחץ – תמיד יש יותר עבודה מכפי שאפשר להכיל, ותקופת-המלחמה רק הגבירה את זה. היום הזה נתן לנו רגע לנשום.״

שתילה של חוסן ותקווה
ברכיה רוזנברג, מנכ״ל ארגון ״חיבורים בחקלאות״, שליווה את הפעילות, לא הסתיר את התרגשותו: ״צוות, שכל יום מבצע השתלות איברים ומציל חיים, בא ושותל אננסים, כדי לחזק את החקלאים שלנו. יש כאן מכנה-משותף עמוק: הם מומחים בהשתלה, ובאו ללמד את עצמם גם שתילה, ובעיקר– שתילה של חוסן ותקווה.״

״נתינה היא חלק מחיי-היומיום שלנו!״
היום לא היה חריגה מהשגרה לגבי צוות-המחלקה, אלא ביטוי אחר שלה.״אנחנו אוהבים לתת, ורוצים לתת״, אמר פרופסור לובצקי. ״זה חלק מחיי-היומיום שלנו!״

כשירדה השמש על שדות אשבול, עזבו המתנדבים את האדמה עם ידיים מלוכלכות ועם תחושה, שחיבורים אמיתיים – בין אנשים, בין עיר לכפר, בין רפואה לחקלאות – נשתלו היום לא-פחות ממספר האננסים שנשתלו.