PHOTO IS:RAEL – פסטיבל העשור

בימים אלו נערכת בגן העיר בתל-אביב תערוכה של PHOTO IS:RAEL, שהיא אירוע המאחד תחת קורת-גג אחת כ-50 תצוגות של צלמים ושל אמנים מרחבי-העולם. השנה היא שנת-העשור לפסטיבל הצילומים, שמארגן פוטו ישראל.

מאת: מערכת אתר האיגוד

29/11/2022

מוזיאון העם היהודי, "אנו" – אגף הקולינריה שלו,FOODISH , בשיתוף עם "פוטו ישראל", יזמו סדנת-צילום לבנות ולבני הגיל השלישי, שדרכה הביאו משתתפיה את סיפורם האישי מזיכרונות שולחן-האוכל, המתכונים וחוויות הבישול של האוכל היהודי המסורתי. בתערוכת-העשור מוצגות עבודות של קבוצות אזרחים ותיקים, שנטלו חלק בסדנאות לביטוי אישי וחברתי בנושא האוכל היהודי המסורתי.

חבר האיגוד, מאיר חוטקובסקי, השתתף באחת הסדנאות במסגרת פרויקט FOODISH של מוזיאון "אנו", וצילומיו, המלווים בסיפור, מוצגים בתערוכה.

צלם-המערכת של אתר האיגוד, ניקי דוידוב, ביקר בתערוכה, נהנה וצילם. להלן רשמיו וקליפ-וידאו קצר, שיצר חבר האיגוד שנטל חלק בסדנה.

הערת מערכת האתר: המלצתנו לחברי האיגוד ולאחרים, שיש להם זיקה לצילום, או שהם שוחרי אמנות ותרבות, לבקר בתערוכה. הכניסה חינם, והיא מתקיימת במתחם מרכז ענב וגן העיר, ברחוב אבן-גבירול בתל-האביב. התערוכה תינעל ב-3 בדצמבר 2022.

"אם יש בצל, יש הכול"

ריח בצל מטוגן מחזיר אותי עשרות שנים לאחור- לבישוליה של אמא, ומציף בי את הגעגועים אליה ואל מאכליה.

אי-אפשר להתעלם מריח של בצל מטוגן, המתפשט בבית, וממשיך להתפשט אל המרפסת, אל השכנים ואל הרחוב.
ריח בצל מטוגן הוא זיכרון-ילדות חזק, המזוהה אצלי עם 'בית' ועם 'אוכל מסורתי'– זיכרון המלווה אותי עד היום.

בצל היה מרכיב מאוד דומיננטי בבישוליה של אמי, ושימש גם כתבלין. עד היום אני אוהב את טעם הבצל המטוגן, שאיבד את חריפותו, הפך לשחקן-משנה מתקתק, שהשתלב היטב עם הקרפלעך, שהיו ממולאים בבשר טחון, עם כבדי-העוף החרוכים ועם ערימת הפירה, שבלי בצל מטוגן הוא לא פירה.

עד היום פי מתמלא ריר, כשאני רק נזכר בסלט-הביצים עם הבצל המטוגן– סלט שאי-אפשר היה להפסיק לאכול ממנו... ואפילו הגעגוע לסתם פרוסת לחם שחור (אחיד), טרי וחם ישר מהמאפייה, מרוח בחמאה, כשמעליה שכבת בצל מטוגן על גבול השרוף.

הכותרת מתוך השיר "פזמון הבצל"
מילים ולחן: אמיתי נאמן

"מליח המלכים"

הדג השלם, שהיה מאוחסן בחבית מי-מלח ענקית במכולת השכונתית, נשטף כלאחר-כבוד בבית במים רגילים.

אחר-כך הייתה אמי מסירה ממנו את האִדרה בזהירות ובחרדת-קודש כמעט. ״חשוב שהמליח יהיה חלק וחף מ'קוצים מסוכנים'.״

את המליח המפולט הייתה אמי מתבלת בשמן ובלימון, מניחה על כלי מיוחד, שנועד רק לו, ומקשטת אותו סביב-סביב בפרוסות עגבנייה, מלפפון ובצל. מעדן-מלכים!