ליל סדר פסח 2025 - חגיגה קהילתית

״אף אחד לא נשאר לבד בחג!״ - אין זוֹ סיסמה בלבד, המופיעה בפניית רשויות מקומיות לתושביהן לקראת חג הפסח 2025; זו מציאות מבורכת בארצנו: רבים מיישובי-ישראל נערכים לקיום ליל סדר ציבורי- מסורת המתחזקת בשנים האחרונות, ומאפשרת לכל אדם לחגוג את החג בסביבה חמה וקהילתית. אירועים אלה מספקים מענה לצורך חברתי חשוב במיוחד בתקופה קשה וסוערת זוֹ, שבה כולנו חשים, ששמחת-החג אינה שלימה, כל עוד כל החטופים לא שבו מעזה הבייתה, והם מאחדים אוכלוסיות מגוונות תחת המסורת המשותפת לכל עם-ישראל. אין תימה, שבכל סדר כזה יהיה כיסא מיוחד, שיכבד את החטופים, והדלת שתיפתח לאליהו הנביא, כחלק מן הטקס, תיפתח גם לחטופים, שלבואם כולנו מייחלים.

מאת: ד"ר דניה שפירא ומאיר חוטקובסקי

צילום: ד"ר דניה שפירא
תאריך: 11/04/2025

אם בעבר הכרנו סדר ציבורי רק בקיבוצים, היום יכולים למצוא אותו בכל מקום- גם בעיר.

מסורת ליל הסדר הציבורי בפסח החלה להתפתח בישראל בקיבוצים, שם נהגו לחגוג את החג באופן קהילתי ומשותף. בקיבוצים שטרם עברו הפרטה ושמקיימים אורח-חיים משותף, נערכים סדרים המוניים, המאכלסים עד כ-1,000 איש. לא-אחת מגיעים אנשים מן העיר להתארח בסדר קיבוצי, שעונה על צורכיהם התרבותיים והחברתיים. כל קיבוץ פיתח לאורך השנים את ההגדה הייחודית שלו, המשקפת את ערכיו ואת רוחו של המקום. מסורת זו התרחבה בהדרגה ליישובים נוספים ולערים, כאשר רשויות מקומיות ועמותות החלו לקחת על עצמן את ארגון האירועים, במטרה לתת מענה לאוכלוסיות המגוונות של תושביהן. באחרונה היינו עדים גם ליצירת הגדות (חד-פעמיות?) נאות בעיצובן, מקוצרות וקלות-משקל, כדי להקל על המשתתפים ועל המארגנים כאחד.

אוכלוסיות מגוּונות מוזמנות להשתתף בחינם, או במחיר סמלי.

ליל הסדר הציבורי מיועד למגוון רחב של אוכלוסיות: משפחות המעוניינות בחוויית-חג קהילתית, קשישים וניצולי-שואה שאינם רוצים לחגוג לבד, אנשים יחידים, חיילים בודדים ללא משפחה בארץ, משפחות חד-הוריות, המחפשות מסגרת תומכת, עולים חדשים הלומדים את מסורת-החג, נזקקים שידם אינה משגת לערוך סדר פסח.

האירועים ממומנים בידי מקורות אחדים: רשויות מקומיות (שיתוף-פעולה של מחלקת-הרווחה וּמשאבּי-קהילה), בשיתוף גופים ציבוריים כמו מפעל הפיס, כשלפעמים ההשתתפות היא ללא-עלות (לדוגמא, בתל-אביב), או בתשלום סמלי (לדוגמא, בגבעתיים, בראשון-לציון ועוד: 30 ש"ח למשתתף). יש גם עמותות, המגייסות תרומות, כמו: עמותת ״אהבת ישראל״, המארגנת סדרים ציבוריים זוֹ השנה הרביעית ברציפות, קהילות מקומיות וארגוני-חסד. בולטת בתוך כל אלה תנועת חב״ד, שמקיימת סדרים בכל רחבי-הארץ (וגם בעולם הרחב), וּבה-בעת גם משתפת פעולה בניהול הטקס בִּסדרים עירוניים.

הסדרים כוללים את הטקס המסורתי, כולל: קריאה בהגדה, שתיית ארבע כוסות, שירה וארוחת-חג עשירה. המארגנים מתקשרים, בדרך-כלל, עם חברה, שדואגת להכין וּלהגיש את המזון המוגש. ראוי לציין, שהרשויות המקומיות דואגות להסעה הלוך-וָשוֹב למשתתפים, הנזקקים לכך.

חיזוק הקהילה בחג-החירות

ליל הסדר הציבורי-קהילתי הוא יותר מסתם ארוחה משותפת. זהו ביטוי לערבות הדדית ולרוח הישראלית המאחדת. במקרים רבים לא-מעט מן המשתתפים מַכּירים זה את זה מחברוּת במועדון זה או אחר (לדוגמא, מועדון-הגמלאים), או מסדרים קודמים, ונהנים זה מחברת זה. מאחר שלא-מעט משפחות נוטלות חלק באירוע, יש גם שילוב מגוון ונעים של כל הגילאים. בתקופה מאתגרת, כמו זוֹ שאנו חוֹוים עתה, יש חשיבות מיוחדת לחגיגה המשותפת של חג-החירות באופן המעניק תחושת שייכות ומשמעות לכל המשתתפים, בדגש על אלו שהיו נותרים לבד אלמלא יוזמות אלה ועל אלה, שלשוּבם אנו מייחלים, ושלא נשכּח אותם גם בחג, כשנשב לשולחן-הסדר.