בג״צ, בן-גביר והמשטרה – הולכים לפשרה?

אתמול (15.4.2026) נערך דיון ארוך ומרתק בבג”ץ– בעתירה התקדימית לפיטורי שר הביטחון הלאומי, איתמר בן-גביר, בשל התערבותו השיטתית בעבודת המשטרה והפיכתה, לטענת העותרים, למשטרה פוליטית. כבר באותו הערב, בשעה 21:00, הייתה התכנסות ברשתות החברתיות, ביוזמת הארגון "אופטימיות זו עמדה פוליטית", כדי לנתח את אשר אירע בבית-המשפט. הדיון שודר בשידור חי ברשתות החברתיות, ולהלן סיכום של דברי כל הדוברים, כפי שנשמעו בזום.

מאת: מאיר חוטקובסקי

תאריך: 16/04/2026

פרופ’ סוזי נבות – מומחית למשפט חוקתי
פרופ’ נבות פתחה בהבהרה, שהעתירה היא יוצאת-דופן. "זוֹ הפעם הראשונה, שבית-המשפט מתבקש להורות לראש-הממשלה לפטר שר בלי כתב-אישום, אלא על בסיס של “פגיעה אנושה בעצמאות המשטרה.” לדבריה, השופטים הבהירו מיד, שהסעד המבוקש – פיטורים – הוא “הסעד הקיצוני ביותר”. הם דחפו בכוח לכיוון פשרה על בסיס של “מתווה העקרונות”, שכבר נחתם בעבר בין בן-גביר ליועצת המשפטית.
"בית-המשפט רוצה תחנות בדרך”, אמרה. “הם מוכנים לתת צ’אנס נוסף למתווה משופר, עם מנגנון-אכיפה אפקטיבי, כולל צווי-ביניים מיידיים, שיגבילו את השר במינויים רגישים, בקשר ישיר עם קצינים ובפעילות מבצעית”, הוסיפה. פרופ’ נבות סיימה באופטימיות זהירה: “גם אם ייצא מתווה, הוא יכלול ׳שיניים׳. ימים יגידו אם הוא יעמוד במבחן.”

עורך-הדין גלעד ברנע – מייצג עותרים בדיון
עורך-הדין ברנע, שנכח באולם בית-המשפט, היה חד-משמעי: ״אין מקום לפשרה! בן-גביר כבר הוכיח, שהוא מפר כל הסכם; הוא הפר את ההסכם הראשון בימים הראשונים. אי-אפשר לעשות הסכמים עם מי שפוגע באופן שיטתי בעצמאות המשטרה!" לדבריו, "יש רוב של שופטים, שמבינים את גודל הסכנה״, ולכן הוא מעריך, שלא תהיה פשרה. ״השופטים ייאלצו לתת פסק-דין עקרוני. זו לא שאלה של סבירות– זו שאלה של כשירות. שר שפוגע ביסודות-הדמוקרטיה אינו כשיר לכהן!”. ברנע הזהיר, כי כל יום נוסף, שבו בן-גביר בתפקיד, הוא סכנה ממשית לאזרחים!

אביעד גליקמן – כתב לענייני-משפט, חדשות 13

גליקמן העריך, שהוא “יותר בכיוון של סוזי נבות”. “השופטים״, טען, ״ניסו בכל הכוח להרחיק מהם את ההכרעה הקשה; הם דחפו לפשרה, אך במקביל ביקשו צווי-ביניים, שיגבילו את בן-גביר: איסור על קידום מינויים רגישים, איסור על התערבות בפעילות מבצעית, איסור על קשר ישיר עם קצינים.” גליקמן היה סבור, שצווי-ביניים כאלה ייצאו בקרוב, אך הזהיר: “השאלה הגדולה היא: מה יקרה אם בן-גביר ׳יצפצף׳ עליהם? במקרה כזה ייאלץ בית-המשפט לקבל החלטה חריפה יותר.”

חברת-הכנסת אפרת רייטן (הדמוקרטים) – יושבת-ראש סיעה

חברת-הכנסת רייטן, שהיא גם משפטנית, נכחה באולם, ותיארה את האווירה: “הקואליציה הפכה את הדיון לקמפיין-בחירות; שרים וחברי-כנסת מ׳עוצמה יהודית׳ מילאו את השורה הראשונה, עשו הצגות למצלמות והפריעו. בית-המשפט נאלץ להוציא את חלקם.” מבחינה מהותית היא הייתה קטגורית: "בן-גביר הוא שר-המשטרה – לא שר לביטחון לאומי. הוא הפך את המשטרה לזרוע ארוכה שלו. זוֹ סכנה ממשית לאזרחי מדינת-ישראל, ובמיוחד בתקופת בחירות .” רייטן ציינה, כי “הפער בין הצדדים במתווה עדיין עצום”, והוסיפה: “במדינה מתוקנת היה ראש-הממשלה מפטר אותו מזמן. בית-המשפט צריך היה להרחיב את הִלכת דרעי-פנחסי גם למקרה הזה.”

הִלְכַת דרעי-פנחסי, היא, על-פי ויקיפדיה, תקדים שנקבע בשני פסקי-דין של בג"ץ, שניתנו ב-8 בספטמבר 1993, בהרכב זהה של חמישה שופטים. הקביעה בבג"ץ הייתה, שהגשת כתב-אישום נגד שר, או נגד סגן-שר, עשויה לחייב, בחלק מהמקרים, את פיטוריהם בידי ראש-הממשלה.

ג’וש בריינר – כתב-פלילים וענייני-משטרה ב"הארץ"

בריינר הדגיש את הסכנה הפוליטית, הנובעת מהישארותו של בן-גביר בתפקיד: “כל יום, שבו בן-גביר נשאר בתפקיד– יש בו נזק בלתי-הפיך למשטרה. אנחנו רואים את זה בשטח– שוטרים שמבינים מה ‘רוצה’ השר, ומקבלים גיבוי, אם הם פועלים לפי זה, ונוקטים כלפיהם סנקציות, אם אינם פועלים כך.”

אפשרויות החלטות השופטים

ניתן להצביע על אפשרויות שונות של החלטות השופטים:

פשרה ׳עם שיניים׳ (נבות + גליקמן) – בית-המשפט מעדיף להימנע מפסק-דין דרמטי בתקופת בחירות.

הכרעה עקרונית (ברנע + רייטן) – אין מה לעשות עם אדם שמפר הסכמים ומסכן את הדמוקרטיה.

צווי-ביניים מיידיים – נראה, שזה יהיה הפתרון הקרוב ביותר.

עצם קיום הדיון בבג”ץ הוא עדות לכוחה של הדמוקרטיה הישראלית. אך השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם יעז בית-המשפט להגן על עצמאות המשטרה, כפי שהוא מגן על עצמאותו – או ששוב יבחר ב”תחנות בדרך”?