ייפוי כוח מתמשך - הזכות לבחור ולקבוע

הבחירה לערוך ״ייפוי כוח מתמשך״ משאירה את השליטה וההחלטה בקשר לעתיד שלכם בידיים שלכם.

בעבר, כאשר אדם איבד את היכולת הקוגניטיבית או הפיזית לקבל החלטות על חייו – כתוצאה מאירוע מוחי, מחלה דמנטית, תאונה או זיקנה וכו׳, הדרך היחידה לנהל את ענייניו הייתה באמצעות מינוי אפוטרופוס, על ידי בית המשפט. תהליך זה, מעבר להיותו מורכב ובירוקרטי, נטל מהאדם, את החופש לבחור ולקבוע בעצמו, מי ינהל את חייו וכיצד הם ייראו.

מאת: עו״ד ונוטריון אריה וונגרקה

תאריך: 19/08/2026

תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שנכנס לתוקפו בשנת 2016, חולל מהפכה תפיסתית ממש, בהקשר הזה ומציע אלטרנטיבה מתקדמת, אנושית ומכבדת, השומרת והמעניקה אוטונומיה לאדם, לבחור ולקבוע בעצמו, מי ינהל את חייו בעתיד וזהו:
״ייפוי כוח מתמשך״.

מהו ״ייפוי כוח מתמשך״?
״ייפוי כוח מתמשך״, הוא מסמך משפטי חשוב מאד, המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18) בעל כשירות משפטית, לקבוע מראש כיצד ועל ידי מי, ינוהלו ענייניו בעתיד, אם וכאשר לא יוכל עוד, מכל סיבה שהיא, לקבל החלטות בעצמו.
באמצעות הכלי המשפטי הזה, האדם (הנקרא "הממנה") קובע כעת, כאשר הוא נמצא בצלילות מלאה, מיהו האיש או האנשים שהוא סומך עליהם (הנקראים "מיופיי הכוח"), שינהלו את ענייניו ומעניק להם הנחיות מקדימות ומפורטות לגבי אופן ההתנהלות כלפיו וניהול ענייניו, מבחינתו.

אילו תחומים כולל המסמך?
״ייפוי כוח מתמשך״, יכול להתייחס לשלושה מישורים מרכזיים בחיי האדם, יחד או לחוד:
1.⁠ ⁠עניינים רכושיים ופיננסיים: כמו, ניהול חשבונות בנק, נכסי מקרקעין, השקעות, תשלום חובות, ניהול קצבאות, קבלת החלטות כלכליות וכו׳.
2.⁠ ⁠עניינים אישיים:
רווחתו הכללית של האדם, מקום מגוריו (בביתו עם/בלי מטפל, או במעבר לבית אבות וכו׳), איכות חייו, סידור ענייני היום-יום ואף העדפות תרבותיות או דתיות.
3.⁠ ⁠עניינים רפואיים:
טיפולים רפואיים, בדיקות, בחירת גורמים מטפלים, והחלטות לגבי הפרוצדורות הרפואיות הרצויות או הבלתי רצויות (ניתן להגדיר ייפוי כוח מתמשך, המוגבל לעניינים רפואיים בלבד).
חופש הבחירה וההנחיות המקדימות, נתונות כולן ל״ממנה״.
היתרון הגדול ביותר ב״ייפוי כוח מתמשך״, היא היכולת לרדת לרזולוציות הקטנות ביותר. ״הממנה״ המגדיר את "הנחיות מקדימות" – יכול לבקש לדוגמא, להישאר בביתו ככל הניתן עם/בלי טיפול צמוד, להנחות כיצד לחלק מתנות לימי הולדת של הנכדים, או להגדיר מראש באילו תנאים ימומשו נכסים פיננסיים ועוד.
ניתן למנות מספר מיופיי כוח ולחלק ביניהם את הסמכויות (לדוגמה: מיופה כוח אחד יהיה אחראי על החלק הפיננסי ומיופה כוח אחר על ההיבט הרפואי והאישי) ואף לקבוע מנגנונים של הכרעת רוב או פיקוח הדדי.

וכעת מספר מילים על ההיבט הטכני: כיצד נערך המסמך ואיך הוא נכנס לתוקף?
כדי להבטיח את עריכת המסמך וזאת מתוך רצון חופשי מלא, החוק קובע כי ייפוי כוח מתמשך ייערך וייחתם אך ורק בפני עורך דין שעבר הכשרה ייעודית ע״י האפוטרופוס הכללי, הוסמך על ידו והוענקה לעורך דין זה, תעודה מטעם האפוטרופס הכללי, המאשרת זאת. בנוסף, חשוב מאד להדגיש, שאין ואסור שיהיה לעורך הדין, עורך המסמך, כל עניין אישי במסמך.
(בעניינים רפואיים בלבד, ניתן לערוך את המסמך גם בפני רופא מורשה).
לאחר חתימת המסמך על ידי ״הממנה״ ומיופי הכוח, מופקד המסמך, אצל האפוטרופוס הכללי ומצטרף למאגר הנתונים שלו. חשוב להדגיש, שבשלב זה, המסמך שוכב ב"מצב המתנה" אצל האפוטרופוס הכלל ואינו בעל תוקף מעשי ואין לו כל השפעה על חייו או התנהלותו של ה״ממנה״.
המסמך ייכנס לתוקף רק, אם וכאשר, הממנה יגיע למצב שבו אינו מסוגל עוד להבין בדבר (לפי תנאים שהוגדרו מראש במסמך, כגון חוות דעת רפואית).
ברגע זה, מיופה הכוח מוסר הודעה לאפוטרופוס הכללי, ולאחר אישור ההפעלה, ע״י האפוטרופס הכללי – מיופה הכוח נכנס לתפקידו ומקבל את הסמכויות, כמפורט במסמך.

לסיכום:
״ייפוי כוח מתמשך״ הינו מסמך המיועד לא רק לגיל השלישי, אלא מהווה כלי תכנוני ואחראי לכל אדם בגיר, המבקש לשמור על אוטונומיה אישית בכל תרחישי חייו. ייפוי הכוח המתמשך, חוסך מבני המשפחה מאבקים משפטיים, בירוקרטיה סבוכה ופנייה לבתי משפט ברגעים מורכבים – ומבטיח כי גם ברגעים שבהם ״קולו״ של האדם נחלש, רצונו המקורי, כשהיה כשיר ומבין בדבר וחופשי ״לבחור ולקבוע״, הוא שיוביל ויקבע את הדרך, ניהול ענייניו והטיפול בו, בהמשך חייו.