אושרה הצטרפות מועצת העיתונות והתקשורת כידיד בית-המשפט בבקשת אוריך
03-6449851
iapp.organization@gmail.com
קהילת ונציה 17, תל אביב 6940001
03-6449851iapp.organization@gmail.comקהילת ונציה 17, תל אביב 6940001 האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית קורא לשמור על תקשורת חופשית ועצמאית הנותנת ביטוי הוגן ומגוון לחברה הישראלית
מאת: עליזה ז׳זק
20/02/2026
בשבועות האחרונים, ובכלל בשנה האחרונה, אנו רואים כיצד שוב-ושוב ישנם נסיונות לפגוע בחופש-העיתונות בישראל. נסיונות לפגוע בחיסיון העיתונאי ולדרוש מעיתונאים וממערכות (כמו, למשל, חברת החדשות) לקבל חומרים, שלגביהם נטען שיש בם חיסיון עיתונאי ושמירה על מקורות.
במישור הפוליטי אנו עדים לנסיונות להרחיב ולהגדיל את הכוח של הדרג הפוליטי אל מול גופי-השידור, באמצעות יוזמות לחקיקה, שכוונתן להחליש את השידור הציבורי.
קודמו הצעות-חוק ורפורמות אחדות, שנוגעות ישירות לחופש-הפעולה של התקשורת בישראל, בעיקר סביב רפורמת השידורים והסמכויות מול גופי-חדשות. זאת, באמצעות רישום חובה, ריכוז סמכויות, עיצומים כספיים ויכולת לבטל רישום, או לחסום שידורים.
חוק התקשורת (טיוטת חוק התקשורת 2025) של שלמה קרעי והקמת רשות רגולטורית חדשה, שתפקח על כלל שוק-השידורים – טלוויזיה, סטרימינג ועוד, כאשר כל “ספק תכנים”, או “ספק חדשות”, חייב להירשם במרשם, והרשות הרגולטורית החדשה יכולה בפועל להתערב בתוכן המשודר דרך קביעת ״שידורים אסורים״ בהגדרה הניתנת לפרשנות רחבה, ולרשות החדשה יינתן הכוח אף לסגור, או לחסום, גוף-שידור.
זוֹ, כביכול, רפורמה שמפחיתה בירוקרטיה, מתאימה את השוק לעידן הדיגיטלי ומקדמת תחרות; אולם, מנגד, היא יוצרת מסגרת חוקית לפגיעה בחופש-הביטוי ובחופש-העיתונות, ובעת הצורך תאפשר אף להעניש, או לסגור, כלי-תקשורת ביקורתיים!
גם בלי היוזמות הללו התקשורת בישראל סובלת ממשבר כלכלי מתמשך, מתלות גבוהה בבעלי-הון ובפרסום מסחרי, המחלישים את מעמדם ואת עצמאותם של גופי-התקשורת-והעיתונות בישראל.
דן וקנין עלה כילד ממרוקו, גדל במעברה עם 16 אחים ושתי אימהות, ומצא מפלט בקיבוץ ובכתיבה. מסיפור של עוני ומצוקה, דרך שירות צבאי ועבודה בקיבוץ, צמח להיות סופר-ומשורר-מחאה מוּכּר. וקנין (74) מגולל את סיפורה של מדינת-ישראל דרך עיניו החדות והביקורתיות. הוא מתמודד בכתיבתו עם שאלות של זהות, של קיפוח ושל אהבת-הארץ, תוך שהוא מציע מבט ייחודי על החברה הישראלית.
יוהרה, התעלמות מסימני-אזהרה וכשלים במודיעין– תת-אלוף (מיל.) נחום זקן (84), גיבור (עיטור העוז) מלחמת יום-הכיפורים, חושף את הדמיון המצמרר בין שני רגעים גורליים בהיסטוריה הישראלית: מלחמת יום-הכיפורים באוקטובר 1973 ומלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. האם למדנו את הלקח, או שמא אנו נידונים לחזור על אותן הטעויות?
דן וקנין עלה כילד ממרוקו, גדל במעברה עם 16 אחים ושתי אימהות, ומצא מפלט בקיבוץ ובכתיבה. מסיפור של עוני ומצוקה, דרך שירות צבאי ועבודה בקיבוץ, צמח להיות סופר-ומשורר-מחאה מוּכּר. וקנין (74) מגולל את סיפורה של מדינת-ישראל דרך עיניו החדות והביקורתיות. הוא מתמודד בכתיבתו עם שאלות של זהות, של קיפוח ושל אהבת-הארץ, תוך שהוא מציע מבט ייחודי על החברה הישראלית.
יוהרה, התעלמות מסימני-אזהרה וכשלים במודיעין– תת-אלוף (מיל.) נחום זקן (84), גיבור (עיטור העוז) מלחמת יום-הכיפורים, חושף את הדמיון המצמרר בין שני רגעים גורליים בהיסטוריה הישראלית: מלחמת יום-הכיפורים באוקטובר 1973 ומלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. האם למדנו את הלקח, או שמא אנו נידונים לחזור על אותן הטעויות?
ההפרדה החדה בחברה הישראלית • יצירת בריתות לא כשרות עם קבוצות אנטי ציוניות • המלחמה של הנושאים בנטל אינה רק הגנה מפני אויבינו, זוהי מלחמה על דמותה של ישראל • שר הביטחון, יואב גלנט, הדמות שעליה סמכו המילואימניקים בקידום הסדר גיוס ראוי, פוטר • המילואימניקים שבסופו של יום - אולי הם אלו שיביאו לשינוי
שרון נריה בר-און, חבר הנהלת האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית, רִאיין ב-31 בדצמבר 2018 ברדיו קס״ם שבמכון האקדמי הטכנולוגי בחולון, ב״חלון לעיתון״, במסגרת תכנית-האב ״אות לאות תביע אומר״, שש מנשות האיגוד. בריאיון הוא מציג לנו תמונה רחבה של עשייתן ושל הצלחתן בתחומן, ומפיק מהן תובנות באשר להשפעת הנשים בתקשורת על מהותה ועל מעמדן בה, היום ובעתיד.
בית-הכנסת הגדול בבלקן התמלא בהתרגשות ובתמיכה חמה כלפי ישראל, בנוכחות בכירי הממשל הבולגרי והקהילה היהודית
