עיתונות תחת אש

בין שלטון עוין למשבר-אמון עמוק

בשעה שממשלות בשתי המדינות מהדקות את אחיזתן בשומרי-הסף, ומחלישות אותם, התכנסו בכירי עולם-התקשורת והאקדמיה מישראל ומארצות-הברית לדיון-חירום בזום. המסקנה הייתה ברורה: חופש-העיתונות אינו מובן-מאליו, והמאבק עליו עובר דרך שקיפות, דרך סולידריות ודרך אתיקה ללא-פשרות.

מאת: מאיר חוטקובסקי
תאריך: 05/05/2026

מפגש-זום מיוחד, שנערך באחרונה (29 באפריל, 2026), הפגיש בין חברי מועצת העיתונות והתקשורת בישראל ובין חוקרי-תקשורת ועיתונאים מובילים משני צידי האוקיינוס, במטרה לדון באיומים הגוברים על העיתונות החופשית.
המפגש, שאותו הנחתה ד״ר ענת פלג, סגנית נשיא מועצת העיתונות, נפתח בתחושת דחיפות להגן על חופש-הביטוי אל מול ״מנהלים עוינים״, ולטפח סטנדרטים אתיים גבוהים דווקא בתקופות של לחץ כבד.

המודל האמריקני: משבר כלכלי ופופוליזם פוליטי
פרופסור ניקולס למן, לשעבר דיקן בית-הספר לעיתונאות באוניברסיטת קולומביה, אשר כותב ב״ניו-יורקר״, הציג תמונה מדאיגה של העיתונות בארצות-הברית. לדבריו, הענף סובל ממשבר כלכלי מתמשך, שהוביל לירידה של למעלה מחמישים אחוזים בכוח-האדם בעיתונות המודפסת מתחילת המאה ה־21.

הוא הצביע גם על האיום הפוליטי: ״ישראל וארצות-הברית חולקות פוליטיקה, שבמרכזה סלידה פופוליסטית חזקה מ׳אליטות׳ וממבני-מומחיות, שנבנו במשך עשורים.״ למן ציין, כי ממשל טראמפ הוכיח, כיצד הרשות המבצעת יכולה להפעיל לחץ ישיר על ארגוני-חדשות באמצעות תביעות ורגולציה.

ערפל-המלחמה: ״בסכסוך הזה כולם משקרים!״
קלי מקברייד, סגנית-נשיא בכירה במכון פוינטר (Poynter Institute) ומומחית לאתיקה, התייחסה אל הקושי הבלתי-נסבל של דיווח מתוך סכסוך מזוין. ״בסכסוך הזה כולם משקרים!״, קבעה מקברייד נחרצוֹת. ״ממשלת ישראל משקרת, ממשלת ארצות-הברית משקרת, חמאס משקר... ועיתונאים עומדים לפני קושי עצום להבין, איך ניתן לחשוף את השקרים ואת העיוותים.״

לטענתה, התקשורת האמריקנית נכשלת לעיתים-קרובות בהצגת מורכבות הדעות במזרח-התיכון, ונוטה לפישוט-יתר– מה שמאפשר לפוליטיקאים לתמרן את הנרטיב הציבורי.

ישראל: ״תוכנית-העל״ של הממשלה להכפשת ולהחלשת התקשורת החופשית
מצבה של העיתונות בישראל תואר במונחים של מתקפה חזיתית. ענת סרגוסטי, האחראית ב"ארגון העיתונאים בישראל" על הנושא של חופש-העיתונות, פירטה את אשר היא מכנה ״תוכנית-העל״ של הממשלה להחלשת התקשורת החופשית.
היא מנתה שורה של צעדים: חקיקה נגד השידור הציבורי, יצירת כאוס בערוצים המסחריים, מתן הטבות לערוצים המזוהים עם השלטון.
״ראש-הממשלה נתניהו לא התראיין בעברית מאז מרץ 2021״, ציינה סרגוסטי. ״הוא מתעלם מגופי-התקשורת הממסדיים, מכנה אותם ׳ערוצי אל־ג׳זירה׳, ומנהל קמפיין-הכפשה מאורגן נגד עיתונאים.״

״מערכת רב־זרועית של השפעה מעצבת נרטיב אחיד וצר״
ד״ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הרחיבה את הדיון לאיומים, שאינם רק פוליטיים, אלא מובְנים בתוך המערכת הביטחונית. היא תיארה ״מערכת רב־זרועית של השפעה״ – מעין תמנון – שבה הצנזורה הצבאית, דובר-צה״ל והשימוש המוגזם בפרשנים שהם גנרלים בדימוס, מעצבים נרטיב אחיד וצר.

״המידע שלא מתפרסם פשוט אינו קיים במרחב המידע המשותף״, הסבירה שוורץ-אלטשולר, והוסיפה, כי בעידן הדיגיטלי מניפולציות של בינה מלאכותית והיעדר אוריינות דיגיטלית בקרב עיתונאים מחמירים את הבעיה.

״מאמצי הארגונים הצליחו, לעת-עתה, לבלום ניסיונות לחיסול העיתונות החופשית.״

למרות התמונה הקודרת, השופט בדימוס חנן מלצר, נשיא מועצת העיתונות והתקשורת, ביקש לסיים בנימה אופטימית זהירה. הוא הדגיש, כי מאמצי הארגונים הצליחו, לעת-עתה, לבלום ניסיונות לחיסול העיתונות החופשית. מלצר ציטט את תומאס ג׳פרסון, הנשיא השלישי של ארצות-הברית, באומרו, כי אילו היה עליו לבחור בין ממשלה ללא עיתונים לבין עיתונים ללא ממשלה, היה בוחר באפשרות השנייה.

המפגש ננעל בקריאה לסולידריות בין עיתונאים:
״עלינו להילחם בחזרה ביחד״, סיכמה ענת סרגוסטי; ״לחזק את הקוד האתי, ולהוקיע את אלו שמפיצים חדשות-כזב (פייק ניוז) ותיאוריות קונספירציה.״