מועצת העיתונות והתקשורת: החקיקה המוצעת על ידי הממשלה- חציית אורות אדומים
בית-המשפט העליון דחה עתירה להעלאת קצבות-הזקנה לאזרחים הוותיקים במדינת-ישראל. בית-המשפט הפגין בכך חוסר-רגישות מחפיר לסבלם של אלפי קשישים, הנאבקים על קיומם בכבוד בשנות-חייהם האחרונות.
מאת: מאיר חוטקובסקי
25/05/2024
הלם
קבוצת-המחאה "דור לדור", הדורשת להעלות את קצבת-הזקנה, הגישה, באמצעות תנועת אומ"ץ, עתירה נגד המדינה ונגד המוסד לביטוח-הלאומי בדרישה להעלות את קצבת האזרח הוותיק (בג"ץ 3948/23). בית-המשפט העליון דחה את העתירה. הפסיקה הותירה אזרחים ותיקים רבים המומים ומאוכזבים, כיוון שהיא דחתה את הטיעונים, שהוצגו בידי העותרים, וקיבלה את עמדת המדינה. במקום להגן על זכויות-היסוד של האזרחים המבוגרים ולהבטיח את כבודם, העדיף בית-המשפט לדבּוק בפרשנויות משפטיות קרות וריקות מהֶקשר מציאותי. הדברים מקוממים במיוחד לאור העובדה, שהממשלה עצמה סירבה לשתף פעולה ולספק את המידע הדרוש להוכחת טענות העותרים.
תלונה פלילית ללא-התייחסות
חוסר-ההתייחסות של בית-המשפט לעודף הכספים שהצטבר בקופת הביטוח-הלאומי, כתוצאה מהפער בין גובה הגמלה לבין גובה דמי-הביטוח הנגבים, כמו גם ניתוק הקצבה מההצמדה לשכר הממוצע במשק, מעורר שאלות קשות. בנוסף, התלונה שהגישה תנועת אומ"ץ למשטרה על שימוש פלילי בכספי הביטוח-הלאומי, אשר הייתה אחת מסעיפי העתירה, לא זכתה כלל להתייחסות השופטים.
בית-המשפט בחר להתעלם מהטיעון המרכזי של העותרים, שדרש להכיר בכספי הקצבה כקניין של האזרחים הוותיקים, ובכך גרם, למעשה, להפיכת תשלום דמי-הביטוח למס לכל-דבר.
פסק-דין חסר-השראה
אומר אורי פלום, דובר קבוצת-המחאה "מדור לדור": "חטפנו מכה קשה מבית-המשפט, שהעדיף על-פני גרסתנו גרסת מדינה, שמתבססת על טיעונים שאבד עליהם הכלח כבר לפני שנים. כאשר חוקק חוק הביטוח-הלאומי אי-שם בשנות ה-50 של המאה הקודמת, הייתה כוונתו להבטיח המשך קיום בכבוד לכל אדם, שגילו ו/או בריאותו מונעים ממנו להמשיך ולהתפרנס למחייתו.
אם לא די בכך, עצם הצורך להטיל על העותרת (אומ"ץ), ובאמצעותה עלינו, האזרחים הוותיקים, את נטל ההוכחה לטענה של אי-יכולת להתקיים בכבוד מהקצבה הנוכחית, וזאת כאשר כל המשיבים עשו יד אחת שלא לאפשר את שחרור המידע הדרוש לצורך ההוכחה, מעורר סימני-שאלה כבדים.
פסק-הדין לעתירה לא יירשם, ככל-הנראה, כפסק-דין מעורר-השראה, וצוות עורכי-הדין יצטרך לשבת ולחשוב כיצד להתמודד איתו בהמשך המאבק. חשוב להבהיר נקודה חשובה: המאבק לא הסתיים. המאבק על זכויות האזרחים הוותיקים ועל הגדלת קצבת-הזקנה יימשך עד להשגת המטרה!"
רק מפלגת-גמלאים
ד"ר אבי ביצור, בעבר מנכ"ל משרד-הגמלאים, וכיום ראש לימודי-הזקנה במכללה האקדמית בית ברל, אינו מופתע מפסק-הדין. בתגובתו הוא פונה לראשי-המחאה, ומציע להם לשנות את כיוון מחאתם מדרכים משפטיות לדרכים פוליטיות, ומוכן להעמיד את עצמו בראש מפלגת-גמלאים. ביצור: "ההחלטה של בית-המשפט לדחות את הבקשה להעלאת קצבת-הזקנה לשכר-מינימום הייתה צפויה, כיוון שמבחינה משפטית אין אפשרות לשנות את החוק הקיים. הדרך להשיג שינוי אינה משפטית, אלא פוליטית." ביצור מבקר את החלוקה הכוללנית של קצבות-הזקנה, ללא התחשבות בהכנסות הזקנים, ואומר: "צריכה להתקיים חלוקה דיפרנציאלית לפי מצבו הכלכלי של כל זקן. זקנים חסרי-הכנסה יקבלו קצבה גבוהה יותר מזקנים בעלי הכנסות אחרות."
ביצור חולק על האידיאולוגיה הכוללנית, שהנחתה את הרשויות בעבר, וקורא להקמת מפלגת-גמלאים, שתוביל שינוי במדיניות קצבות-הזקנה ובנושאים נוספים, הנוגעים לזקנים בישראל.
"אם לא נקבל החלטות, אם לא תהיה מפלגת-גמלאים שתגיד: ׳זה מה שאנו רוצים!׳, ושתביא 15-10 מנדטים, לא יהיה שינוי. נשיא בית-המשפט העליון לא יעזור לנו. הגיע הזמן שתבינו את זה.
הנה אני קורא: 'הקימו מפלגת-גמלאים!׳ אתם מחפשים מי יוביל אותה- אני פנוי, מוכן להסתערות! אחרי כל מה שראיתי במלחמת חרבות ברזל, הגיע הזמן למלחמת הכידונים של הקשישים בישראל. מגיע לנו. על הכידונים האלה, על הרגליים ועם הידיים שלנו קמה המדינה הזאת, והגיע הזמן לשנות אותה. אנו יכולים לעשות זאת!"