כותרת
> C;
1/1

אתר האיגוד החדש עלה לאוויר לשימוש חברי האיגוד והציבור הרחב

קרא/י עוד

דמי החברות באיגוד, לשנת 2021 נשארו ללא שינוי.

קרא/י עוד

גיאורגיה- עולם קסום למרגלות הקווקז

מאיר חוטקובסקי, כתב "דעתון", לקח פסק-זמן משגרת יומו, והגיע ליעד שעדיין לא קיבל את החשיפה התקשורתית הראויה. גיאורגיה (בעבר- גרוזיה), הנמצאת שתיים וחצי שעות-טיסה בלבד מנמל-התעופה בן-גוריון, היא מדינה מעניינת – היסטורית, גיאוגרפית ותיירותית. רשמים ממסע בן שבוע ימים ממזרח המדינה למערבהּ עם זווית מסקרנת של הפּן היהודי.

מאת: מאיר חוטקובסקי

אני מודה ומתוודה, שלא ידעתי רבות אודות גיאורגיה. השכלתי הסתכמה בהיכרותי עם יהודי גרוזיה, שעלו ארצה בשנות השבעים של המאה הקודמת, בבדיחות הגזעניות אודותם ובשאיפתם להתמזג עם הקהילה הישראלית, להתערות בה ולהיות חלק בלתי-נפרד ממנה.

גיאורגיה היא ארץ יפה וציורית, המצטלמת היטב. היא בשלב של התפתחות מסיבית לאחר שהתנתקה מברית-המועצות, ושואפת להיות מדינה דמוקרטית ומערבית לכל דבר. היא שוכנת בין אסיה לאירופה. יש בה הכול. קיימים בה מדבריות, יערות, הרים גבוהים ומושלגים וחופי-ים. תושביה מסבירי-פנים, אוהדים את ישראל, ואין כלל גילויי אנטישמיות. ההיפך הוא הנכון- יש הערצה ליהודים, שהצליחו בפרק זמן קצר להקים ולבנות מדינה לתפארת. נראה כי ישראל מהווה עבורם מודל לחיקוי. הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לגיאורגיה איתנים, ולאחרונה - כדי לעודד תיירות הדדית והשקעות של אנשי-עסקים, אף נחתם ביניהן הסכם, לפיו אין תושביהן זקוקים לאשרות כניסה, על-מנת לבקר בשתיהן.

בטביליסי הבירה ניתן להבחין בין ישן לחדש. שמירה על מורשת ושאיפה למודרניזציה. כך גם בערים הגדולות האחרות, אך בעיירות הפזורות ברחבי המדינה ניתן לחוש, כי הזמן עמד מלכת, והחיים מתנהלים בהן כאילו היו במאה הקודמת.

תושבי המדינה כמעט אינם דוברים אנגלית, אך יעשו הכל כדי שהתייר יבוא על סיפוקו. בטביליסי קיימים בתי-מלון מפוארים לצד חדרי אירוח בבתי התושבים. יש רכבת תחתית, ומחירי הנסיעה הציבורית ממש מצחיקים. האוכל במסעדות זול, טעים ומגוון, ונותן תמורה מלאה למחיר הארוחה. לאוהבי הסקי, טיולי ג׳יפים וטיפוס הרים, יש אין-סוף אפשרויות בהרי הקווקז, העוטפים את המדינה עם פסגות מושלגות במשך רוב ימות השנה. לאלו החושבים לשכּור רכב ולטייל עצמאית- יש לקחת בחשבון, שתשתיות הכבישים אינן מן המשופרות. הדבר כרגע אינו בראש מעייניו של הממשל בגיאורגיה, המנסה בימים אלו לשפר את רווחת אזרחיו. בשיחות עם תושבים התברר, כי מצבם הכלכלי בעת המשטר הסובייטי היה טוב בהרבה מאשר כיום, לאחר שגיאורגיה נהייתה חופשית, אך מאידך-גיסא הם נהנים מחירות ומעצמאות- דבר שנמנע מהם בעבר. ראשי המדינה מבקשים להפוך את מדינתם ליעד תיירותי, והם עושים הכול על-מנת לאפשר ליזמים זרים להשקיע בה. יש בה תנופת בנייה אדירה, ולא נפקד מקומם של משקיעים ישראליים, הרואים בארץ הקווקז פוטנציאל כלכלי מבטיח. העיר באטומי לחוף הים השחור, המוצפת בתי-קזינו, תיהפך תוך זמן קצר, לדעת מביני-דבר, לעיר-נופש שתתחרה בקלאבּים ״הכל כלול' של טורקיה.

בגיאורגיה חיים כיום כ-5,000 יהודים. עד לשנות השבעים, מועד שבו נפתחו שערי-המדינה, חיו בגרוזיה (שמה הקודם של גיאורגיה) כ-60,000 יהודים. רוּבּם עלו לישראל, ואילו האחרים התפזרו במדינות אחרות.

"בטביליסי יש כ-1,000 משפחות יהודיות. כל יום יש כאן תפילות. אנו חוגגים את כל חגי-ישראל, והקהילה היהודית מאוד מאוחדת", אומר מיכאל חננשוילי (39), המשמש כרב, כחזן וכשוחט. פגשנו אותו בעת ביקורנו בבית-הכנסת בשעת תפילת הערבית. בתפילה נכחו יהודים רבים, המגיעים לבית-הכנסת גם כמטרה למפגש חברתי. רובם אינם דוברים עברית, אך חננשוילי מדבר עברית רהוטה. "לדאבוננו, אנו חווים התבוללות בקהילה, אך מאידך-גיסא, יש שלום בין היהודים לקהילות הדתיות האחרות. אין ׳בלגן' כמו במדינות אחרות באירופה."

מצבם הכלכלי של יהודי גיאורגיה אינו משופר. רובם עניים, ואין במדינה הבטחת-הכנסה או דמי-אבטלה. סיוע רב מגיע מיהודים בעלי אמצעים, החיים ברוסיה, אשר תומכים בקהילה ומתחזקים את בית-הכנסת. בגיאורגיה אין דיור ציבורי. התושבים צריכים לקנות את הדירות. הביטוח הרפואי ניתן חינם, כל עוד השירות הרפואי הוא במסגרת הקהילה (דוגמת קופות- החולים בארץ). אם חולה זקוק לאשפוז בבית-חולים, המדינה משתתפת ב-70 אחוזים מכלל העלות, והחולה משלם את 30 האחוזים הנותרים. גיל-הפרישה מעבודה הוא 60 לנשים ו-65 לגברים. הקצבה הניתנת ל'זקנים' היא בסך 150 לרי (1 לרי=2 ₪), ורבים מהיהודים הזקנים משלימים הכנסה מרוכלות בשווקים, ונעזרים בתמיכה של ילדיהם.

בעיר השנייה בגודלה, קוטאיסי, נותרו שני בתי-כנסת מתוך 13 שהיו קיימים בעבר. "בקהילה היהודית שלנו נותרו רק 70 משפחות יהודיות. התפילות נערכות לסירוגין בשני בתי-הכנסת, על-מנת שהשלטונות לא ילאימו את אחד המבנים בגלל חוסר פעילות", אומר דוד ספיאשוילי, המגדיר את עצמו כשמש של בית-הכנסת. הוא מצר על כי בעוד שנים מספר תלך הקהילה ותצטמצם, עקב נישואי-תערובת של הצעירים היהודיים.

תיירים יהודיים שומרי-מצוות יתקשו למצוא מזון כשר בגיאורגיה. פרט למסעדה כשרה אחת בטביליסי, אין בנמצא מסעדות כשרות. מי שחושש לחטוא באכילת מזון לא כשר יכול ליהנות משפע הירקות והפירות האורגניים המצויים בשווקים. המאכל הפופולארי בגיאורגיה הוא החצ'פורי, שהוא מעין בורקס/פיצה העשוי מבצק ותערובת גבינות, ובאחת הגרסאות מונחת גם ביצת-עין מעליהם. ממש מעדן! הגיאורגיים מצטיינים גם בתעשיית היין, אך למרבה הצער, אין בנמצא יין כשר.

קצרה כאן היריעה מלספר על כל חוויותיי בגיאורגיה. בדרך מטביליסי במזרח עד באטומי במערב סיירנו בערים נוספות, שכל אחת מהן היא סיפור בפני עצמו, כמו גורי- עיר הולדתו של סטאלין, בורג'מי השופעת מעיינות מינרליים, קזבגי השוכנת בצפון המדינה, עם נופיה המטריפים 'מול הרי הקווקז', גודורי עיירת הסקי, וכמובן- באטומי, עיר החוף, הנופש וההימורים.

האפשרויות הרבות, הטמונות במדינה הזאת שוחרת התיירים, מבטיחות לכל אחד מהמטיילים הישראליים, שיוכל למצוא בה דבר-מה לאהוב.

הכותב נטל חלק במשלחת מטעם האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית, שהייתה אורחת של משרד התיירות של גיאורגיה.

הכתבה פורסמה באתר "דעתון" ביום 16.04.2014

עיירה למרגלות הקווקז

בית-הכנסת בטיביליסי בלילה מבחוץ (צילום: דניה שפירא)

בית-הכנסת בטיביליסי מבפנים (צילום: דניה שפירא)

מיכאל- החזן בטיביליסי

חצ'פורי

מאיר חוטקובסקי על רקע הרי הקווקז

עוצב ונבנה ע"י יאלו עיצוב ובניית אתרים