מועצת העיתונות מגנה את נוהל ההחרמות של דובר ראש הממשלה
חוק-הגיוס, שאִפשר לתלמידי-ישיבות חרדיים פטור משירות בצה"ל, הצית ויכוח נוקב בחברה הישראלית, והעמיק את השסע בין החרדים לחילונים. מצדדי-החוק טענו, כי מדובר בהכרה בחשיבות של לימוד התורה ובסגנון-החיים החרדי, בעוד שמתנגדיו ראו בכך אפליה וחוסר-צדק כלפי אזרחים אחרים, שחויבו לשרת. המחלוקת הגיעה לשיאה בסדרת הפגנות ותהלוכות-מחאה ברחבי-הארץ.
מאת: מאיר חוטקובסקי
15/03/2024
ביום חמישי, 14/03/2024, נערכה הפגנת-ענק במתחם ״הבימה״, בהשתתפות אלפי מפגינים. חילונים רבים ראו בחוק הזה פגיעה במטרות החברתיות של שוויון ונשיאה שווה בנטל, וטענו שאינו עולה בקנה אחד עם ערכי-הדמוקרטיה. הוויכוח חצה גבולות פוליטיים, כשמפלגות ימין ושמאל גם-יחד היו קרועות בשאלה הבוערת הזאת. בעבור רבים, ייצגה המחלוקת הזאת סוג של "מלחמת-תרבות" בין אורחות-החיים החרדיים לבין האתוס החילוני של צה"ל ותרומה לחברה. הפילוג הזה גרר השלכות חברתיות ופוליטיות כבדות-משקל, והציב אתגר קשה לאחדות הלאומית.
למרות המאמצים לגשר על הפערים, השאיר הוויכוח המר הזה על חובת השירות הצבאי כתם על האחדות החברתית הרעועה, ולמעשה העצים את הקרעים התרבותיים והערכיים בין החלקים השונים באוכלוסייה. יישובם של פערים כלשהם, תוך שמירה על כיבוד ההבדלים, נותר אתגר למקבלי-ההחלטות ולציבור כולו.
אלוף (מיל.) נעם תיבון, שנשא דברים מעל הבמה, ציין כי: "אנחנו לא ניתן לממשלת-ישראל למסמס את הצורך בגיוס חרדים. הנוער החרדי מעוניין לתרום למדינה. אנחנו צריכים אותם. לא ניתן להעביר את חוק-ההשתמטות. הפגיעה בביטחון-ישראל תהיה רשומה על-שם הממשלה הנוכחית."