כותרת
> C;
1/1

תערוכה חדשה "שלושה בדיבור אחד"

קרא/י עוד

סיור עיתונאים לגליל העליון בתאריכים 9-11.11.2021

קרא/י עוד

חברי האיגוד- התגייסותכם הדחופה לקבלת פרסומים ליומן

קרא/י עוד

ערוץ הטלוויזיה הקהילתית בסכנת הכחדה!

קרא/י עוד

הקמת רשות תיירות סטטוטורית

רפורמות ארגוניות נדרשות במשרד התיירות, בהתחשב בתהליכי שינוי מהותיים בענף התיירות במדינת ישראל, והצורך לבצע התאמה בהתייחסות אליהם, ולשינוי תפיסות בענף

מאת: עו"ד דוד סנדובסקי

מאז הוקם משרד התיירות ב-1965, עבר ענף התיירות שינויים גדולים ומהותיים המחייבים חשיבה חדשה, בכל הנוגע לעתידו המבני של משרד התיירות ומיקומו, תפקודו ומשימותיו בענף התיירות בישראל. תהליך השינוי הוא פועל יוצא מהפיכת כלכלת ישראל מריכוזית, ממשלתית, ממלכתית וסוציאליסטית לכלכלת שוק נאו-ליברלית מופרטת, גלובלית וסופר קפיטליסטית.

מסגרת פעילותו החוקית של משרד התיירות נגזרת מחוק שרותי תיירות 1976 ומצווי פיקוח על מצרכים ושרותים מתוקף חוק הפיקוח על מצרכים ושרותים 1958. ומאז 1985 מוכנסים חלק מהשינויים החוקיים באמצעות חוקי הסדרים במשק הנחקקים כל שנה ביחד עם חוקי התקציב.

בעבר היה למשרד התיירות מעמד רגולטיבי חשוב בענף, אך מעורבותו של המשרד הולכת ופוחתת עקב שינוי המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל.

בעבר היה משרד התיירות גורם משמעותי בהקמת תשתית המלונות, האכסון ואף הצימרים, וכן תשתיות פיזיות באיזורי פיתוח תיירות, ואף בקידום פיתוח אתרים תיירותיים, אטרקציות, אירועים, כנסים, ירידים, תערוכות, הדרכה והכשרת כוח אדם ופיתוח וקידום קונספציות שיווק, פרסום ותדמית.

במהלך השנים פחתו ואף בוטלו פעולות הרגולציה, הפיקוח, הוויסות והבקרה הממשלתיים, הממלכתיים, הציבוריים והחוקיים, כמו: קביעת מחירי מקסימום לשרותי אכסון, מלונאות, הסעות תיירים, או דרוג מלונות, ביטול רישוי סוכנויות נסיעות, מומחים לנסיעות, מנהלי בתי מלון, מלווי קבוצות לחו"ל, ועוד היד נטויה לפי מדיניות משרד האוצר המכתיבה וגורסת דה-רגולציה הולכת וגוברת. כשבמקום הרישוי שבוטל בין השאר לגבי סוכנויות נסיעות, תיור, הסעת תיירים, תיירות פנים ותירות מדברית הונהגו כללי 'גילוי נאות' 'הגנת צרכן' ו'הגבלים עסקיים', שהאפקטיביות שלהם אינה ברורה. בנושאי שיווק לתייר יש להחיל כללי 'אבטחת איכות' שירות. גם פעילויות עידוד הקמת תשתיות ושיווק באמצעות עמותות איזוריות, מינהלות, חברות וקרנות הלכו ופחתו. החברות הממשלתיות: בית הספר לתיירות, והחפ"ת (מעין בנק להשקעות במלונות בתשתיות תיירות) נמכרו או נסגרו. הממשלה יוצאת ממעורבות בחברה כמו בית הספר למלונאות תדמור וחברות התשתית כמו החמ"ת וחברות תשתית מקומיות: עכו, אילת, ים המלח, מצמצמות פעילותן לעומת העבר. כשאת רשות נאות מרפא המוסדרת לפי חוק לא הפיעלו בפועל מעולם באופן רציני.

גם לשכות התיירות המוניציפליות עברו לשליטת הרשויות המקומיות, בעוד שבעבר הן היוו חלק ממערך משרד התיירות.

פעולות משותפות ומתואמות עם רשויות וגופים אחרים, כמו: הסוכנות, הקק"ל עיריות ורשויות מקומיות, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרים, משרד איכות הסביבה, הוועדה לקביעת אתרי מורשת עולמית מטעם יונסקו – מצטמצמות גם הן. והפעולות של שיתופי פעולה עם גופים רלוונטיים, תוך הגדלת מוטת ההשפעה של משרד התיירות, ותוך גילויי יצירתיות ביצועית וחשיבתית, אינן מנסות לחרוג מהשגרה האפורה והבירוקרטית המקובלת.

מעורבות משרד התיירות בנושאים חשובים, כמו: הכרזת אתרי מורשת עולמית מטעם יונסקו, (מצדה, העיר הלבנה בתל אביב, עכו, גני הבהאים בצפון ישראל ועוד), אינה רבה, למרות ההשפעה הרבה הנודעת לכך ביצירת מוניטין ומותגיות אטרקטיבית גלובלית לאתרי תירות ועל מינוף ענף התיירות. גם התייחסות לתיירות אקולוגית ותיירות כפרית-חקלאית היא חלק מהיציאה מהשגרה.

גם פעולות לשכת התיירות בחו"ל צריכות לחרוג ממסגרת הפעילות המקובלת במשך השנים, תוך הסתמכות על עובדים ונותני שירותים מקומיים, תוך הגברת תיאום עם נציגויות מדינת ישראל בחו"ל: משרדי החוץ והתמ"ת.

בם ביתני ישראל בירידי תיירות בינלאומיים, כמו ברלין או לונדון צריכים לחרוג מהשגרה המקובלת ולהדגיש יותר את היחודיות האותנטית הישראלי והרוח הישראלית היחודית.

ישראל צריכה לחתור ליצור תדמית ומותג אותנטיים המשקפים את יחודיותה בצורה מקורית ואותנטית יותר משהדברים נעשים בדרך שגרתית ובנלית, תוך אי מתן דגש לרוח הישראלית המקורית, האותנטית, היחודית והחיובית.

עיסוק יתר של משרד התיירות בנושאי רישוי בתי קזינו במדינת ישראל כתרופה לכל בעיות התיירות היה בעייתי, בהתחשב בעובדה שכבר הוכח בתורכיה שדווקא סגירת בתי קזינו תוך הסכמה וקונצנזוס מוחלט בין חילונים-מודרניים ומוסלמים פונדמנטליסטים ומסורתיים, מביאה להעלאת שיעורי התיירות בקפיצות של פי שלושה ויותר תוך מספר מועט של שנים. וזאת בנוסף לבעייתיות החברתית הרבה שבהצעה זו ובקידומה.

כניסתו של משרד התיירות לנושאי עידוד תיירות פנים, הייתה נכונה ותרמה לייצוב הענף בתקופות ירידה וחולשה בתיירות נכנסת, עקב מצב ביטחוני בעייתי.

משרד התיירות צריך להתייחס גם לנושאי אבטחת איכות לשירותים ומוצרים תיירותיים ושמירת איכות סביבה הנוגעת להם, וכן לאתרים ולאטרקציות לתיירים.

על משרד התיירות להרחיב ספקטרום פעילויותיו ולפעול בסינרגיה, בספקטרום, בסינקרטיות, ובזיקתיות לנקודות ייחוס נוספות, כמו מעורבות בנושאי התיירות היוצאת של ישראלים לחו"ל. זה במנדט שלו במסגרת הגישה הגלובליסטית הכוללת ומדיניות החופש המוחלט של התנועה של ישראלים בעולם. הדבר מתייחס לנושאי גילוי-נאות בשרותי תיירות אמינים ומקצועיים לחו"ל, ומעורבות בנושאי מלווי קבוצות, מנהלי קבוצות לחו"ל, חברות תיירות יוצאת הנ"ל, חברות-התעופה, ומובילים אוויריים, פתיחת השוק לטיסות מוזלות Low-cost , מעורבות בנושאי שמיים פתוחים- Open-sky , והגדלת דרגות החופש האווירי של הטיסות המסחריות, וטיסות הצ'רטר. כן יש להתייחס לנושאי הפלגות נופש של ישראלים – קרוזים בים התיכון באמצעות חברות ישראליות גלובליות, וחברות אחרות וכן באיזורי עולם אחרים, כמו באיים הקריביים. גם תיירות הצעירים הישראלים והתנהגות התיירים הישראלים בחו"ל צריכה להיות בנושאי התייחסות של משרד התיירות, תהליך היווצרות הגבלים עסקיים, ריכוזיות וריכוזי שליטה בשירותי התיירות היוצאת, מונופולים, קרטלים, קונגלומרטים, אליגפולים, דואפולים, ומונופסונים בענף צריכה להיות בתחום התעניינות המשרד. כן נכון דבר לגבי רשתות מלונות ישראליות, בינלאומיות ומעורבות הפעילות בענף. דוגמא ליצירת מותג תיירותי גדול, מקיף, ממונף וריכוזי כתוצאה ממיזוג ומבליעה מתמשכים אל הרבה חברות תיירות הוא מותג Israir של IDB .

צריך להדגיש שהשינויים בענף התיירות מתבטאים בגידול בעוצמת המגזר העסקי ובריכוזיותו, כשהארגונים היציגים העיקריים משמשים כמסגרות וכארגוני גג לפונקציות מעין רגולטיביות ותיאום ענפי וכתחליף רגולציה, באופן וולונטרי ולא ממלכתי-ממשלתי. מדובר בהתאחדות המלונות ובהתאחדות סוכני נסיעות ותיירות.

התאחדות סוכני נסיעות ותיירות הולכת והופכת לארגון מטריה, מסגרת, וגג לארגוני משנה ופונקציית משנה כמו: תיירות נכנסת, תיירות יוצאת, תיירות פנים, וכן למורי דרך. מלווי קבוצות המאורגנים בארגונים יציגים המעוניינים ביצירת וקידום תהליך שיתוף פעולה ותאום גובר בינם לבין התאחדות סוכני נסיעות ותיירות, כדי להביא לפיתוח, ולהגדלת עוגת הענף, תוך יצירת יחסי שיתוף פעולה ואחדות פעולה במקום יחסי תחרות, הפרדה ויריבות. להתאחדות יש גם מוסד בוררות הנותן פתרונות חלופיים לשיפוט בבתי המשפט, בעיקר בתביעות קטנות, וכן היא עוסקת בפונקציות של הסמכות מקצועיות לסוכני נסיעות, עובדים מקצועיים בהם, ואיכויות נדרשות על ידי IATA . כן עוסקת ההתאחדות בנושא קרן ביטוח הדדית משותפת ללקוחות, לספקים וגורמי הענף בהתייחס לפעולות סוכני נסיעות ותיירות, וכן בכל הנוגע לגילוי נאות ושיפור היבטי צרכנות.

תהליכי התחזקות ריכוזיות בענף התיירות מקטינה ופוגעת בתחרותיות ועשויה לפגוע באבטחת איכות ובשמירת רמות מחירים לא גבוהות מדי. כמו בענפים אחרים במשק ובכלכלה בישראל. יש צורך להפעיל כוחות מאזנים, ממתנים ומווסתים (רגולטיביים), כדי להביא ליצירת ושמירת שיווי משקל, שלא תמיד כלכלת שוק בלתי מאוזנת, מווסתת ומרוסנת יכולה לשמור, ליצור ולתחזק לאורך זמן. אחד הכלים לכך הוא שינוי מבני וארגוני של משרד התיירות והעמדתו במרכז מערכת חדשה שתפקידה, בין היתר, להתמודד עם הסוגיות והמרוכבות שהעליתי במאמר זה.

משרד התיירות צריך לעבור רפורמה על ידי הפיכתו למינסטריון שהוא גוף מטה-שלדי גמיש גרעיני מצומצם, מתאם ומתואם אד-הוקרטי (לא ביורקרטי נוקשה) מקדם פרויקטים בגמישות ובשיתוף פעולה עם גופים וארגונים אחרים במגזרים: העסקי, הוולונטרי והציבורי. שיתוף הפעולה צריך להיות בין המיניסטריון והארגונים שלו, כפי שיצוין להלן, לבין ארגונים יציגים גדולים ורלוונטיים בענף שכוללים: ארגונים ממשלתיים, רשויות סטטוטוריות, תאגידים ציבוריים, רשויות מקומיות, ארגונים עסקיים, ארגונים וולונטריים, הרלוונטיים לענף התיירות ורצון לקדם ולפתח פלחים והיבטים חדשים וחדשניים בו. המיניסטריון אמור להתוות מדיניות, ליצור שולחן משותף לקידום נושאים חדשים, חדשנות ויצירתיות בתחום התיירות וגם לדחוף חקיקה והסדרה רלוונטיים לענף התיירות הדינמי, כשמתן מענים להתפתחויות מהותיות שיש לזהות במהירות בישראל ובמערכות האיזורית והגלובלית עומדות בבסיס הפעילות. כאמור, תוך ראיית חדשנות ויצירתיות החורגת ממסגרת חשובה ופעילות. דוגמאות לפעילויות בהשקה ובזיקה לגופים מיניסטריאליים אחרים הן: שמיים פתוחים ומחירים נמוכים מול משרד התחבורה והאוצר, פעולות מול משרדי הגנת הסביבה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר בכל הנוגע לפיתוח Agro-Tourism ; פיתוח תיירות מרפא ותיירות רפואית בשיתוף פעולה ובתאום עם משרד הבריאות. פיתוח בר קיימא ומבוקר של כל מה שיש לו זיקה לתיירות – אתרים, מלונות, חופים, אטרקציות, בתאום ובשיתוף משרדי הגנת הסביבה והפנים בהקשר ישום חוקי ודיני התכנון והבנייה.

לאור הפרמטרים שאליהם התייחסתי במאמר זה, החלק הארי של משרד התיריות צריך להפוך לרשות תיירות שתפעל בסביבה ארגונית וחוקית גמישה יותר בתאום עם גורמים עסקיים, גורמים יציגים בענף, גורמים וולונטריים, גופים ציבוריים ומוניציפליים בענף ותהיה כפופה למיניסטריון. מה שהיה יפה לפונקציות הדואר במשרד התקשורת שהפכו לרשות הדואר הסטטוטורית, שכעת הופכת לחברת דואר ישראל יפה גם לנושאי התיירות, שיש להפעיל בהתייחסות ובזיקה אליהםף בגמישות וללא כפיפות לכלים נוקשים של גופי מינהל ממשלתיים שעליהם חלות הוראות מינהל ממשלתי. תפקיד רשות תיירות כאמור יהיה להכין ולהבנות ביחד עם כל הגורמים הרלוונטיים חבילות תיור זולות ומגוונות לישראל עבור מגוון קהלי יעד צרכניים, לקוחות מגזרים ופלחים. רשות התיירות חייבת להיות גורם אקטיבי, יוזם, מפעיל, מבוסס ומקדם פרויקטים של שיתוף פעולה בענף, כדי להגדיל את עוגת התיירות, ההכנסות הכלכליות, מנופי הפיתוח ומקומות התעסוקה בענף.

בראש מיניסטריון התיירות צריך לעמוד שר. מיקום המיניסטריון יכול להיות גם תחת כנפי משרד ראש הממשלה, לצורך הגברת התאום הבין משרדי, הנחוץ להגברת הצלחת ההתמודדות עם נושאי קידום ופיתוח של ענף התיירות במדינת ישראל.

* הכותב הוא מוסמך האוניברסיטה העברית במינהל ציבורי ועובד משרד התיירות בעבר, ומכיר את ענף התיירות בישראל לאורך שנים.

עוצב ונבנה ע"י יאלו עיצוב ובניית אתרים