האם ביחד? ננצח!

מי שקיווה שהטבח ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו יחוללו שינוי אצל נבחרי-העם, נראה שטעה • המאבק הפוליטי מעלה הילוך. הוא כבר לא מתחת לפני הקרקע; הוא כבר הפך לגלוי ומסוכן, והציבור שוב עלול לשלם את המחיר • קונצנזוס האחדות, שדבק בעם מאותה שבת שחורה, אינו מצליח לחלחל אל מנהיגיו • שרים תוקפים רמטכ״ל • שרים ׳מלכלכים׳ על יו״ר המחנה הלאומי • ובליכוד טוענים, שגנץ מכין אליבי לקראת עזיבת הממשלה.

מאת: יוסי רוזנמן
19/01/2024

אפשר להפסיק לדבר בסיסמאות. ישיבות הקבינט לאחרונה מוכיחות בכל פעם מחדש, שחברי הקבינט המדיני-ביטחוני אינם כשירים לנהל את המלחמה. הלב נצבט כאשר פוליטיקאים עולים להתקפה מול הרמטכ״ל, וראש-הממשלה מחריש במקום לרסן את הפוליטיקאים חסרי-הבושה. ייתכן, רק ייתכן, שראש-הממשלה מאפשר את ההתפרעות חסרת-הרסן, מתוך ידיעה שהדברים המודלפים בזמן-אמת לתקשורת מקדמים אינטרס מסוים. ניחא, אזרחי-המדינה, אך מה חושבים על כך אויבינו ושונאינו מעבר לגבולות? האם שוב חזרנו לשיח הנורא, המפלג והמסית? אף-על-פי שהתעשתנו אחרי הטבח, חשוב להבין שאויבינו עדיין מזהים את חולשתנו.

קבינט חסר-רסן
ישיבת הקבינט, שהתפוצצה בשבוע שעבר, עסקה בשאלת ה״יום שאחרי״ ברצועת עזה- שאלה נפיצה בהרכב הקיים בממשלה הנוכחית. במהלך הישיבה התנפלו שרי-ממשלה בכירים על הרמטכ״ל ועל החלטתו להקים צוות-בדיקה חיצוני, שיחקור את מחדלי ה-7 באוקטובר מן ההיבט הצבאי-ביטחוני. התחושה היא, שכל מה שקשור בבדיקה או בחקירה מעורר אמוציות אצל אלו החוששים מחקירה. לכל אחד מהתוקפים בקבינט יש אינטרס משלו למה שקורה, כמו: ״להפיל״ את האחריות על ראשי-הצבא, כדי שחלילה לא תדבק זוֹ בראש-הממשלה, שנמצא כבר בתוך קמפיין, שעל-פי הדיווחים אף ״נהנה״ ממנו. ישנם גם שרים שמוּנעים מתוך שאיפה לפרק את קבינט-המלחמה המצומצם, מאחר שלטענתם הוא חלק מאותה קונספציה, שהביאה אותנו לאן שהגענו. בן-גביר: ״בני גנץ, מי שהזמין את אבו-מאזן אליו הביתה, ממשיך גם בקבינט הקטן וגם בקבינט המורחב באותו קו כושל. חובתנו לשאול את הרמטכ״ל שאלות, וחובתנו לדאוג שלא יחזרו על טעויות העבר, שגנץ היה שותף להן.״

כמעט בכל יום שעובר השיח בקבינט המדיני-ביטחוני מעמיד למבחן את יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ. על-פי מקורביו: ״למרות הקמפיין נגדו והפרת ההסכם הקואליציוני, גנץ לא מהרהר באפשרות לסיים את השותפות עם נתניהו כעת. הוא מעריך, שאם יפרוש מהממשלה כעת, יתחדשו ההפגנות, וניהול המלחמה יעבור לידיהם של סמוטריץ׳ ובן-גביר. מבחינתו, מדובר בפיקוח-נפש של ממש.״ גנץ האשים: ״מה שקרה בקבינט, זו התקפה ממניעים פוליטיים בעיצומה של מלחמה. השתתפתי בישיבות קבינט רבות- התנהלות כזאת מעולם לא הייתה. על נתניהו לבחור בין אחדות וביטחון לפוליטיקה.״ מנגד, בליכוד טוענים, כי גנץ העלה את גובה הלהבות, מאחר שהוא צפוי לפרוש מהממשלה בזמן הקרוב: ״חובת הקבינט המדיני-ביטחוני לשאול שאלות ולקבל תשובות. זוֹ לא פוליטיקה.״ עוד הוסיפו בליכוד: ״בעת מלחמה, כשהעם מאוחד, מצופה מגנץ לנהוג באחריות ולהפסיק לחפש תירוצים להפר את הבטחתו להישאר בממשלת-האחדות עד לסיום המלחמה.״

בקטנה
סוגיית ״היום שאחרי״ היא סוגיה דרמטית וקריטית, בעיקר בשל השלכותיה על הלגיטימציה שלנו בעולם ובטריבונלים בינלאומיים, שמחפשים אוטומטית את אשמתה של ישראל. פליטות-הפה הלא-מבוקרות של בכירים חסרי-רסן וחסרי-אחריות בממשלה מוסיפות לא-מעט למה שמתרחש היום בהאג. לאחרונה, מערבל המערכת הפוליטית החל לנוע במלוא-העוצמה; כל המלים היפות על אחדות, על שותפות-גורל, על סולידריות, וה״ביחד ננצח״, מתרוקנות מתוכן. הציבור במדינה, שראה את גודל האסון עוד לפני מנהיגיו, גרר אחרי ה-7 באוקטובר את המערכת הפוליטית להתיישר לפי רצון-העם. התוצאה הייתה הקמתם של ממשלת-החירום וקבינט-המלחמה המצומצם. במשך שבועות ארוכים היו המאבקים הפוליטיים, החשבונות הקטנים, העקיצות וההקנטות מתחת לפני השטח, ולא פסקו, אך הציבור לפחות לא נחשף לבושה. לאחרונה אנו עדים לכך, שבכירים בממשלה - במקום להתמקד בעיקר - משקיעים את מירב זמנם בעסקנות פוליטית, ובעיקר במה יהיה מצבם בשש אחרי המלחמה. זה לא קורה בהיחבא, או מתחת לפני השטח- זה נעשה כבר באופן גלוי, בוטה ומכוער, ולראיה, השבוע קם שר-הביטחון ועזב בהפגנתיות את הקבינט, ועל מה? על כך שנאסר על עוזרו האישי להשתתף בדיון! וכל זה נעשה על גב הציבור הישראלי, שימשיך לשלם את המחיר.

הדילמה של גנץ אם לפרוש או לא (אם קיימת כזאת) היא גם הסכנה של נתניהו. פירוק השותפות יביא בהכרח לסיום תפקידו של קבינט-המלחמה המצומצם. נתניהו יישאר עם גלנט, שאיתו יחסיו מעורערים ממילא. לא יהיה קבינט מצומצם, לא יהיה מטבחון- נתניהו יישאר עם הקבינט המדיני־ביטחוני בהרכב הקיצוני ביותר! נתניהו מבין היטב, שהאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת-ישראל רשום על הממשלה הכי ימנית, שהייתה לנו כאן אי-פעם, וספק אם הוא מאמין, שהרכב כזה יכול להביא לניצחון המיוחל.

לכתבה כפי שהתפרסמה ב״יבניתון״ ״גדרתון״ ״גן-יבנהתון״, גיליון מס׳ 1685, 19/01/2024