האם ״חוק הגיוס״ הוחלף ב״חוק הכיוס״?

לאחר יותר משנתיים של מאבק ציבורי עיקש, עצירת חוק הפטור מגיוס היא ללא ספק הישג משמעותי עבור משרתי המילואים ומשפחותיהם • במשך תקופה ארוכה התריעו ארגוני המילואימניקים נגד החוק שנקרא רשמית ״חוק הסדרת מעמד בני הישיבות״ וגם ״חוק הגיוס״ המוכר גם בעיני רבים כ״חוק ההשתמטות״ (תלוי את מי שואלים) • עצירת החקיקה מעניקה למשרתים רגע קצר של נחת רוח, אך חשוב שלא לטעות: העובדה שהחוק ירד מסדר היום אינה מבשרת בהכרח על שינוי אמיתי במדיניות • אלפי חרדים לא יתגייסו מחר בבוקר והמחסור בלוחמים עדיין חמור ומדאיג • צה״ל זקוק בדחיפות להרחבת השורות ולא לעוד דחיות והסדרים פוליטיים

מאת: יוסי רוזנמן

תאריך: 20/03/2026

הבעיה אינה מסתיימת בעצירת החקיקה; תקציב המדינה שאושר ללא ״חוק הגיוס״ משדר מסר בעייתי; במקום להתמודד עם המשבר, הממשלה ממשיכה להזרים מיליארדים למנגנונים שמנציחים את המצב הקיים. במילים אחרות, ״חוק הגיוס״ אולי נעצר - בפועל הוא הוחלף ב״חוק הכיוס״; כסף ציבורי שממשיך לממן מציאות של אי-שוויון בנטל - משרתי המילואים מתמודדים עם שחיקה כלכלית, פיטורים ופגיעה בחיי המשפחה בזמן שהתמיכה הממשלתית בהם רק הולכת ופוחתת; אותם אזרחים שנושאים שוב ושוב בנטל הביטחוני, שאמורים להיות אזרחים סוג א’, בפועל רבים מהם חשים שהם מקבלים פירורים בלבד; מדינה שמבקשת מאזרחיה להילחם למען ביטחונה, אינה יכולה במקביל לממן מערכת שמעודדת הימנעות משירות.

האחריות הפוליטית והשתיקה הרועמת

הוויכוח סביב הגיוס אינו רק ויכוח חברתי - הוא גם מבחן למנהיגות פוליטית; בעיצומה של מלחמה, כאשר העומס על המילואימניקים מגיע לשיאים חסרי תקדים, רבים מנבחרי הציבור בוחרים לשתוק. השתיקה הזו, לנוכח המשבר הביטחוני והחברתי, מעוררת סימני שאלה קשים לגבי סדרי העדיפויות הלאומיים. לצידם, היו גם קולות אמיצים שבחרו להתייצב לצד המשרתים ולדרוש אחריות לאומית אמיתית; הם לא נרתעו מהאשמות כמו ״הפלת ממשלת הימין״ ודרשו אחריות לאומית לביטחון המדינה; להלן מספר ציטוטים של יו״ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר יולי אדלשטיין, דן אילוז ומשה סעדה: ״צריך לחזק את הנציגים שעומדים לצד המשרתים ולהוקיע את אלו שלא״; ״בעיצומה של מלחמה זה אמנם מסר בסיסי אך קריטי לאזרחי ישראל - לא תהיה אפליה מעוגנת בחוק״. ״העברת תקציב המדינה ללא חוק הגיוס מעידה על הסחטנות של המפלגות החרדיות״. ״שום אחריות, שום הבנה של שוחד פוליטי בזמן מלחמה״. ״לא יעלה על הדעת שהמגזר החרדי ימשיך לקבל תקציבי עתק מבלי שייכנס תחת האלונקה״.
קולות אלו, למרות שהם עדיין מיעוט בזירה הציבורית, מוכיחים כי ניתן לשים את ביטחון המדינה מעל לשיקולים פוליטיים צרים.

כוחו של מאבק אזרחי

אחד הלקחים המרכזיים מהמאבק סביב ״חוק הגיוס״ הוא כוחו של הציבור המשרת; ארגוני המילואים, המורכבים מאזרחים מכל הקשת הפוליטית, הצליחו לנהל מאבק ענייני ומתמשך - הם פעלו בשטח, בתקשורת ובכנסת והצליחו להביא לעצירת החוק; המאבק הזה הדגים מודל של פעולה אזרחית אחראית, כזה שאינו נשען על מחנאות פוליטית אלא על דאגה אמיתית לעתיד המדינה; העובדה שהממשלה נאלצה לעצור את ״החוק״, היא ההוכחה לכך שמאבק ציבורי נחוש יכול להשפיע על קבלת ההחלטות.

הבעיה האמיתית: משבר הגיוס

עצירת החוק אינה פותרת את הבעיה המרכזית שהיא ״משבר הגיוס״; שיעור המתגייסים בישראל נמצא בירידה מתמשכת והצבא סובל ממחסור משמעותי בלוחמים. אם בעבר דובר על יעד של כ-85 אחוזי גיוס, כיום הנתון עומד על כ-63 אחוז בלבד - פער שמייצר עומס בלתי סביר על אותם אזרחים שמשרתים שוב ושוב במילואים; משפחות המילואימניקים חיות כבר שנים בין גאווה גדולה לשחיקה עמוקה; בזמן שהמדינה שולחת אזרחים לשירות ממושך פעם אחר פעם, היא מחויבת גם להעניק להם גב כלכלי וחברתי אמיתי - ולא להותיר אותם להתמודד לבד.

בקטנה

עצירת חוק הפטור מגיוס היא ציון דרך חשוב, עם זאת, היא אינה סוף הדרך; בלי שינוי עמוק ואמיתי במדיניות הגיוס - המחסור בכוח אדם בצה״ל רק ילך ויחמיר, והעומס על המשרתים רק ימשיך לגדול.
מדינת ישראל זקוקה לחוק גיוס אמיתי - כזה שמבוסס על העיקרון הפשוט: לשרת את המדינה זו אחריות משותפת של כלל אזרחי המדינה - רק הרחבה אמיתית של מעגל המשרתים תוכל להבטיח צבא גדול וחזק, כזה שיפחית את העומס על המילואימניקים וישמור על הלכידות החברתית; המאבק אמנם הצליח לעצור את החוק הרע - כעת הגיע הזמן לעשות את הצעד הבא - לעצור את ״חוק הכיוס״ ולחוקק ״חוק גיוס אמיתי״.

לכתבה כפי שהתפרסמה ב״יבניתון/ גדרתון/גן יבנהתון״, גיליון מס׳ 1794, 20/03/2026