״פנינו אל השמש העולה״ ספרו של ההיסטוריון ד״ר שאול פז

תנועות-הנוער החלוציות היוו חלק בלתי-נפרד מכינונה ומקיומה של ארץ-ישראל העובדת. החל משנות החמישים של המאה העשרים נדחקה התנועה הקיבוצית ממרכזי-העשייה. את מקום המערכות ההתנדבותיות תפסו מערכות ממלכתיות, וערכי-רכושנות דחקו את ערכי-החלוציות. התנועות נעו בין שני קטבים: מהמפעל החלוצי של המייסדים ועד לעצמאות ומהפכנות. המייסדים חששו מבחירה חופשית, שעלולה לסכן את המשך קיומו של הקיבוץ. הרעיונות הללו הן פרי מחקר היסטורי של ההיסטוריון ד״ר שאול פז, שאותם הוא חולק עם משתתפי הסדרה בת 14 המפגשים, שהוא מקיים בבית הפלמ״ח.

מאת: ד"ר דליה הקר אוריון
תאריך: 22/10/2026

״פנינו אל השמש העולה״– חניכי תנועות-הנוער החלוציות ובוגריהן, בני הדור 1967-1947 הוא הכותר של הספר, שכתב ההיסטוריון ד"ר שאול פז. הסופר הוא יוצא קיבוץ מזרע, שעסק בהוראה ובחינוך בבתי-ספר תיכוניים, בסמינרים למורים ובמכללות. כמו-כן ניהל מערכות-חינוך באוסטרליה, בבריטניה ובמקסיקו, והיה מנהל היחידה לחינוך לדמוקרטיה ודו-קיום ומפקח המרכז להוראת-האזרחות במשרד-החינוך.

האמירות והמסקנות המופיעות בספר מבוססות, בין-השאר, על שיחות עם מרואיינים רבים, והן משקפות את כוחה ההרסני של מה שהוא מכנה "השמרנות המהפכנית". המרואיינים הביעו געגוע לשנות נעוריהם בתנועות-הנוער ולהוויה המכוננת של התקופה ההיא, אך מבינים ששגו באמונות-שווא, שלא הוכיחו את עצמן. בתמימותם התלהבו והזדהו עם הרעיונות היפים של אחדות, שלאחווה, של שוויון, של העלאת מעמד-הפועלים ועוד. הם לא הרגישו במניפולציות ובשטיפת-המוח של מנהיגיהם ומחנכיהם. ״לצערנו, המשטרים הטוטליטריים בעולם, דוגמת זה שבצפון-קוריאה ואחרים, הפכו למדינות משטרה השוללות את חופש הבחירה וההתארגנות של טירור רצחני״, הוא מציין.

הספר זכה לתשבוחות מפי אנשי רוח, מרצים, פסיכולוגים, סופרים ומשוררים מכל קצווי הקשת הפוליטית.

א.ב .יהושע כתב: "נוסף לסקירה היסטורית מפורטת ואמינה, יש בספר גם בסיס תיאורטי והוא עשוי להפיח תקווה בקרב המאמינים של תנועת הנוער החלוציות נועד עדיין תפקיד חשוב ביותר, בעיצוב העולם הערכי הנכון של החברה הישראלית".
מוקי צור משבח את העבודה של איסוף המקורות, הזכרונות, מסמכים, מחקרים, קטעי ספרות ועיתונות, ראיונות והגיגים. "הוא מקיף היסטוריה פוליטית, התישבותית, בטחונית וחינוכית. יש בו חשבון נפש וקריאת תגר".

פרופ' אבנר עופר מדבר על "תרבות נוער אוטופית גורפת שמקורותיה באירופה, מכוונת לשיוויון, לטבע ולכפר. מסירות הנעורים שימשה כמטבע במיקוח פוליטי קר ועקר, בידי דור מבוגר יותר של עסקנים ומנהיגים. בלב הספר הפער הנפתח בין האידיאל האוטופי והמציאות הממשית, החומרית, הצבאית והמושגית של מדינת ישראל המתגבשת. מה נשאר מכל זה? הקורא מקבל כלים להרהר ולשפוט".

אמנון לורד: "זה אולי הספר האולטימטיבי שנכתב על החברה הישראלית. ספרו של פז הוא כמעט קטלוג של כל ההשפעות הסוציאליסטיות על החברה שלנו".

סדרת מפגשים על הנושא נערכה ב"צוותא" בשעתו מספטמבר 2019 עד וכולל דצמבר 2020.

סדרת מפגשים לשוחרי ההיסטוריה והתרבות

לאחרונה מועברת בבית הפלמ"ח רחוב לבנון 30 בתל אביב, סדרה של 14 מפגשים, ביוזמתו והנהלתו של ד"ר שאול פז. המפגשים דנים בתרבות, האמנות, והחלוציות של חניכי תנועות הנוער החלוציות ובוגריהן, וביטוייהן בספרות, בשירה, בציור, בשירים ובמנגינות.
הסדרה הנוכחית שהחלה במאי 2026 תימשך עד וכולל 13 לנובמבר 2026. כל מפגש כולל הקרנת סרטי תעודה חדשים שנעשו על ידי שאול פז. בהמשך הקרנת הסרטים מגיבים אנשי רוח על נושא ההרצאה.
ההרצאות הקודמות היו בנושאים כמו מאפייני יסוד בהוויה החלוצית של דור תש“ח, הספרות והשירה כמעצבות תודעה, סופרי ומשוררי תקופות "ההשכלה", "התחייה", וראשית ההתיישבות החלוצית בא"י, השפעת האידיאולוגיה של ההוויה הספרותית, הספרות המגוייסת, הוגים ומנהיגים מדור המייסדים והחלוצים. היהדות, הכנעניות והישראליות. הנסיונות ליצור תרבות חילונית חדשה, השואה והשפעתה על הסופרים והמשוררים, יחס חניכי תנועות הנוער לתרבות היהודית בגולה, ליידיש, לעלייה ולעולים, ציירי דור המייסדים החלוצי. הקונפליקט בין "הריאליזם הסוציאליסטי" למבע האישי, ההתחבטות בין השימוש בציור כאינסטרומנט אידיאולוגי, פוליטי וחינוכי, למבע האמנותי האוטנטי והשירים הרוסיים-שירי מעמד, מרד ומהפכה.

ב-30.10.2026 מפגש נוסף בנושא: הסיכומים והלקחים הקולקטיביים והאידיאולוגיים של בוגרי תנועות הנוער החלוציות, בני הדור השני. מגיבה להרצאה: פרופ' פניה עוז-זלצברגר.

וב-13.11.2026, חשבון הנפש האישי של בוגרי תנועות הנוער החלוציות בני הדור השני. התנועה כחוויה מכוננת. מגיב: פרופ' דני גוטוויין.

סדרה מקיפה ומרתקת העוסקת בחלום ושברו, המומלצת לכל שוחרי, ההיסטוריה והתרבות של הארץ.