סין-ישראל: המדיניות הגלובלית של הדרקון השחור

מחמוד עבאס (אבו מאזן) ביקר לפני שנים אחדות בסין. לאחר ביקורו ציינו מומחים סיניים, כי תהא זוֹ הזדמנות מצוינת לסין ולפלסטין לקדם את הידידות המסורתית ביניהן לגבהים חדשים, ולסין- להשקיע מאמצים נוספים בהנחיית יוזמת-הביטחון הגלובלית, שהציע הנשיא שי ג׳ינפינג.

בעשורים האחרונים יותר-ויותר מדינות באיזור מגלות, שמדיניות ארצות-הברית בנושאי המזרח-התיכון, כולל הסכסוך
הפלסטיני-ישראלי, הסכם הגרעין האיראני והמשבר בסוריה, אינה אמינה, ואינה בת-קיימא. לא זוֹ בלבד שארצות-הברית לא הצליחה לפתור בעיות אזוריות, כדי להביא שלום ופיתוח לאיזור, אלא שהיא הוסיפה עוד מתחים וכאוס. עובדה זוֹ, טענו המומחים הסיניים, גורמת למדינות האיזור לאבד אמון בארצות-הברית, ולצפות מסין למלא תפקיד גדול יותר בקידום השלום, בקידום היציבות באיזור ובפיתוחו.

מאידך-גיסא, יחסי סין-ישראל נמצאים עתה בשפל, שלא היה כמותו מאז כינונם הרשמי של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות ב-24 בינואר 1992.

מאת: דן בן-כנען, חרבין, סין

תאריך: 21/09/2025

סין העבירה מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת סיוע ואספקת נשק לארגוני-הטירור הפלסטיניים, והחדירה לאוניברסיטאות בארצות-הברית ״סטודנטים״, כדי להקים תשתיות-עוינות לישראל.

דובר משרד-החוץ הסיני, וואנג ון-בין, כינה את אבו מאזן ״ידיד ותיק וטוב״ של העם הסיני. ואכן, יחסי סין-פלסטין שמרו על מומנטום טוב של צמיחה, שכולל אמון הדדי פוליטי חזק יותר וידידות עמוקה יותר בין שני העמים. כך אמר וואנג בתדרוך העיתונאים הרגיל ביום שישי.

סין היא אחת המדינות הראשונות, שהכירו ב״ארגון לשחרור פלסטין״ (אש״ף) ובמדינת-פלסטין. במאי 1965 הקים אש״ף בסין משרד, שבו טיפלו כבנציגות דיפלומטית בבייג׳ינג, ובנובמבר 1988 כוננה סין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם פלסטין. כך– על-פי אתר-האינטרנט של משרד-החוץ הסיני.

מה שלא ציין הממשל הסיני– מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת העבירה סין לארגוני-הטירור הפלסטיניים סיוע ואספקת נשק רב, אשר עזרו להם לא רק להקים תשתיות-טירור בארצות-הברית ובאירופה, אלא גם להכניס ״סטודנטים״ לאוניברסיטאות, כדי להקים תשתיות עוינות לישראל, אשר בבוא-היום תנהלנה ״מלחמת-תודעה״ נגד המדינה היהודית ונגד אזרחיה.

״בייג׳ינג מרחיבה את השפעתה באיזור, שבו הייתה ארצות-הברית הכוח העיקרי במשך עשרות שנים.״

״המזרח-התיכון עובר שינויים משמעותיים״, אמר וו סיקה, בעבר השליח המיוחד של ממשלת-סין לענייני המזרח-התיכון, ״וזוֹ תקופה מיוחדת.״ כעת גם סעודיה ואיראן נכנסו לתהליך של פיוס בסיוע סין. ״זה הוביל לגל של פיוס באיזור זה בין מדינות שונות״, אמר וו.

טונק אקוץ׳, העורך הראשי של Harici Media בטורקיה, הדהד את עמדתם של מומחים סיניים, כשאמר כי ״למעשה, מאמצי סין במזרח-התיכון החלו להשתלם.״

בעוד סין עושה מאמצים לקדם את ענייניה באיזור, ארצות-הברית נראית קנאית ומודאגת; שכן, לדברי כלי-תקשורת אחדים במזרח-התיכון, וושינגטון אכן מודאגת מכך, ש״בייג׳ינג מרחיבה את השפעתה באיזור, שבו הייתה ארצות-הברית הכוח העיקרי במשך עשרות שנים.״

ה״טיימס אוף ישראל״ דיווח, כי ״בייג׳ינג ביקשה לחזק את קשריה עם המזרח-התיכון, תוך קריאת תיגר על ההשפעה ארוכת-השנים של ארצות-הברית שם– מאמצים שעוררו אי-נוחות בוושינגטון.״

לדברי דוברים בממשל המרכזי בבייג׳ינג, ״ארצות-הברית היא זוֹ הדואגת יותר מכול להמשך השפעתה וההגמוניה שלה בענייני המזרח-התיכון. ארצות-הברית אולי אינה רוצה לראות סכסוכים אזוריים מאבדים שליטה לחלוטין, אך היא גם מנסה למנוע מהסכסוכים האלה פתרון של שלום, ולכן היא תמיד משחקת את המשחק של ׳הפרד-ומשול׳, שבו תוכל לדחוף לעימותים בין גושים, ולאלץ את מדינות-האיזור להילחם זו בזו.״
המאמצים של סין יספקו תקווה למדינות-האיזור לשנות את המצב הזה, כך סבורים אנשי-הממשל.

צ׳יו וונפינג, מומחה ללימודי המזרח-התיכון ופרופסור באוניברסיטת פודן, אמר כי ״הבסיס של האסטרטגיה האמריקנית במזרח-התיכון הוא להשתמש בברית של ארצות-הברית-ישראל-סעודיה, כדי להתעמת עם איראן, והתיווך של סין ביחסים בין סעודיה לאיראן שובר את יסודות האסטרטגיה האמריקנית.

דובר משרד-החוץ הסיני, וואנג ון-בין, ציין במסיבת-עיתונאים, כי סין תמכה לאורך כל הדרך במטרה הצודקת של העם הפלסטיני להשיב את זכויותיו הלאומיות הלגיטימיות. ״כחברה קבועה במועצת-הביטחון של או״ם, תמשיך סין לעבוד עם הקהילה הבינלאומית לפתרון מקיף, צודק ובר-קיימא לסוגיה הפלסטינית במועד מוקדם״, אמר וואנג.

אקוץ׳ מטורקיה, המשקיף גם הוא על סוגיות המזרח-התיכון, אמר כי ״תוכנית ׳עסקת-המאה׳ של ארצות-הברית תחת ממשל טראמפ היא נוסח מוסכם בין ארצות-הברית לישראל, ומבוססת על כניעה ללא-תנאי של הפלסטינאים.״

לדברי אקוץ׳, הפוליטיקה הפנימית בארצות-הברית תביא לאי-ודאות גבוה, אם מדינות המזרח-התיכון תסתמכנה יותר מדי על וושינגטון, כדי למצוא פתרונות לבעיות האזוריות; שכן אם הכוחות הפוליטיים השמרניים בארצות-הברית, בהובלת דונלד טראמפ, יחזרו לשלטון לאחר הבחירות לנשיאות בשנה הבאה, תעשה המדיניות של וושינגטון פניית-פרסה לעומת הממשל הקודם, וזה בוודאי ישפיע על כולם.

פרופסור שלמה זנד מאוניברסיטת תל-אביב: ״העם היהודי המודרני הוא פיקציה מהמאה ה-19, והפלסטינאים הם היהודים הקדומים האמיתיים.״

מאמר שהופיע ברשת-הסייבר הסינית ב-31 באוגוסט 2024, באתר הנקרא ׳מאות ביקורות שונות ללא שם המחבר׳, סיפר לקוראים על פרופסור ישראלי מאוניברסיטת תל-אביב בשם שלמה זנד, שפרסם ספר בשם ״העם היהודי הבדיוני״. בשנת 2008 הצביע שלמה זנד על כך, שהעם היהודי המודרני הוא פיקציה מהמאה ה-19, המורכבת ממאמינים יהודיים ללא דם משותף, וכי הפלסטינאים הם היהודים הקדומים האמיתיים. הפרופסור לא היה מסוגל לסבול את ה׳יהודיות׳, שנכפתה עליו בידי מדינת-ישראל, והודיע בפומבי על נסיגתו מהעם היהודי, והדגיש, שהוא חי בה רק כ׳ישראלי׳.

המאמר הסיני המקוון, שצבר במהירות מעל 60 מיליון לייקים, היה רק הקדמה למה שהוא יצירה גלויה וממוקדת. ״אחרי המלחמה״, מסכם הכותב הסיני, ״דיכאה התקשורת היהודית כל קריאה לצדק, כדי לסייע למבצעי-האלימות להסתיר את מעשיהם הרעים של היהודים.״

הסינים מושפעים מאוד מהרשתות החברתיות, וחלקם מחפשים נרטיבים שליליים על ההיסטוריה היהודית באירופה ועל התנועה הציונית למה שהם מכנים ׳פלסטין הענייה׳. הם מצדיקים את רדיפת היהודים, כי ״הם היו מעצבנים ותאבי-בצע, וביצעו מניפולציות כספיות רבות והסתה למלחמות.״

כאשר מקלידים את המונח ׳יהודי - בבאי-דו׳, מנוע החיפוש הסיני יציג, בין שאר התוצאות: ״מדוע היהודים אינם רצויים?״, ״מדוע יהודים הם חכמים ועשירים כל-כך?״, ״מדוע גירשו הגרמנים יהודים?״ ו״מדוע יהודים עומדים לפני רצח-עם?״.

תלמיד בן 11 כתב: ״היהודים מלוכלכים, וצריך לפרק אותם לגמרי. היטלר הוא גיבור!״. התלמיד הוא דוגמא למי שנהפך לקורבן של האנטישמיות ברשת.

והדמגוג הידוע ביותר לשמצה בתקשורת הסינית, אדם בן 39 בשם לו קוון, שהוא מייסד ערוץ-חדשות מקוון בבייג׳ינג, צבר 15 מיליון עוקבים, המנויים בפלטפורמות אחדות של מדיה חברתיים בסין. במאי 2021 פרסם לו מסמך בן 8,000 תווים בחמישה חלקים, תחת הכותרת: ״מה עלינו לעשות מהיהודים?״. ההצהרה הגלוּיה שלו שילבה דימויים אנטישמיים מאירופה של ימי-הביניים עם עלילות-דם עדכניות יותר מאיראן ומהמזרח-התיכון.

פרסום, שראה אור לאחרונה ברשת, תחת הכותרת: ״היחס בין הציוויליזציה הסינית להון היהודי השתנה באופן איכותי״, מאת ג׳אנג ג׳יה, המתחזה לעמית-מחקר בכיר באקדמיה הסינית למדעים, המוסד הממשלתי הגבוה ביותר בסין, משך אליו 1,753,958 מבקרים תוך ימים ספורים. האיש מגיע ממשפחה מכובדת, ואביו וסבו הם דמויות מוכּרות בסין. את הפרסום המרושע, שאינו נושא כל סימוכין או מקורות לציטוט, ניתן לתאר כהצהרה הגלויה הסינית של ׳הפרוטוקולים של זקני-ציון׳. המאמר מציג רמיזות מוסוות כעובדות, ביניהן: ״ההון היהודי התנהג יותר כמו חלאה״, או: ״החוק היהודי של הג׳ונגל גובר״.

יחסי סין-ישראל נמצאים עתה בשפל, שלא היה כמותו מאז כינונם הרשמי של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות ב-24 בינואר 1992.

דברים, אם-כן, השתנו בסין. בדצמבר 2022 פרסם משרד-החוץ הסיני דו״ח על שיתוף-הפעולה בין סין למדינות-ערב בעידן החדש, ובו הוא פורס את הסיכויים ואת הדרך לבניית קהילה עם עתיד משותף לסין ולמדינות-ערב. הדו״ח קבע, כי מאז הקמתה של סין החדשה, סין ומדינות-ערב כיבדו זוֹ את זוֹ, התייחסו זוֹ לזוֹ כשוות, עסקו בשיתוף-פעולה מועיל והדדי, ולמדו זוֹ מזוֹ, ושיתוף-הפעולה הידידותי השיג קפיצות היסטוריות קדימה, הן ברוחב והן בעומק.

״כיום״, נכתב בדו״ח, ״סין ומדינות-ערב עומדות לפני הזדמנויות ואתגרים דומים, כאשר העולם עובר שינויים עמוקים, שלא נראו זה מאה שנה. סין ראתה לאורך כל הדרך במדינות-ערב שותפות אסטרטגיות בחתירתה לפיתוח, לשיתוף-פעולה נוסף עם מדינות מתפתחות ולבניית קהילה עם עתיד משותף.״
״סין תנצל כל הזדמנות״, נכתב בדו״ח, ״כדי להעמיק את שיתוף-הפעולה בכל התחומים, להגביר את חילופי-הדברים בין הציוויליזציות, ולבנות קהילה סינית-ערבית עם עתיד משותף בעידן החדש.״

יחסי סין-ישראל נמצאים עתה בשפל, שלא היה כמותו מאז כינונם הרשמי של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות ב-24 בינואר 1992. דבר זה מקרין גם על חרבין: בית-הכנסת החדש, שבו תערוכה גדולה ויפה על-אודות ההיסטוריה של הקהילה היהודית בחרבין, נסגר בצו-השלטונות מיד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023, ולא נפתח שוב עד עצם היום הזה. גם המוזיאון החדש על-שם סוסקין, בווילה שבה חי, נסגר. כמו-כן הורדו השלטים בשלוש השפות, שהתקנתי על כול בנייני המוסדות היהודיים. השלטונות מסרבים לפתוח את המקומות, ולא נתנו לי הסברים, מדוע הוסרו השלטים. גם בית-הקברות היהודי נסגר למבקרים.

בשנים האחרונות, כאמור, מרכזת סין את מאמציה בחדירה מסיבית לארצות-ערב ולמדינות המוסלמיות. היא כבר חתמה על הסכמים אסטרטגיים עם איראן ועם מדינות ערביות נוספות, והיא מאיצה את משלוחי-הנשק שלה אליהן.

סין גם פועלת בעוצמה, כדי לגנות את ישראל בכל פורום אפשרי, ובעיקר במוסדות או״ם. מאז ה-7 באוקטובר 2023 היא מגנה כל מעשה ישראלי, ותומכת בחמאס. ויותר מזה– האנטישמיות הסינית
מרקיעה שחקים גם במדיה הרשמיים ובכל הרשתות החברתיות.

ישראל, להבנתה של סין, כבר אינה ׳השטן הקטן׳, שיכול לחבר בינה לבין ׳השטן הגדול׳, שהוא ארצות-הברית. באוגוסט 2024 פרסם הצ׳יינה מורנינג פוסט, לפיו תמכה סין באיראן, לאחר ההתנקשות במנהיג פלסטיני בטהראן, בזכותה של איראן להגן על ריבונותה.
שר-החוץ הסיני, וואנג יי, אמר לשר-החוץ האיראני, עלי באגרי קאני, כי בייג׳ינג תומכת בטהראן ״בהגנה על ריבונותה, על ביטחונה ועל כבודה הלאומי.״ על-פי משרד-החוץ הסיני, וונג אמר גם, כי ״סין תומכת גם במאמציה של איראן לשמור על היציבות האזורית, ומוכנה לשמור על קשר הדוק עם איראן.״ הוא גם תיאר את סין ואת איראן כ״שותפות אסטרטגיות מקיפות״, והדגיש ש״סין מוכנה לעבוד עם הממשלה האיראנית בכל נושא.״

וואנג טען, כי ישראל ״פגעה באופן חמור בריבונותה של איראן, ופגעה ישירות בתהליך המשא-ומתן על הפסקת-האש בעזה.״ הוא גם אישר, כי ארגונים פלסטיניים חמושים בהנהגת החמאס נלחמים בישראל ברצועת-עזה מאז תחילת חודש אוקטובר 2023.

חמאס ואיראן האשימו את ישראל, ונשבעו להגיב. המתיחות הוסיפה לחששות מעימות רחב יותר באיזור, וגרמה לשגרירויות-סין בלבנון ובאיראן לפרסם אזהרות ביטחוניות. פלגים פלסטיניים יריבים, כולל פת״ח וחמאס, חתמו על הסכם בבירה הסינית, שמטרתו לפתור את המחלוקות, ולבנות אחדות.

דובר משרד-החוץ הסיני קובל, כי כשנתניהו מתמודד עם בידוד בזירה העולמית, הוא מנסה להאשים את סין במצוקתו, וטוען כי סין מנסה ׳להטיל מצור׳ על ישראל באמצעות הרשתות החברתיות במערב ובארצות-הברית.

לדברי ישראל קאסנט, במאמרו ב׳סינדיקט החדשות היהודיות׳, מאמצע ספטמבר האחרון, האשים ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, את סין בניהול קמפיין מתואם עם קטאר לערעור הלגיטימיות של ישראל. ״נצטרך לעשות דברים אחדים, כדי להשתחרר מהמצור הזה, שמאורגן בידי סין, על הלגיטימיות של ישראל ברשתות החברתיות של העולם המערבי וארצות-הברית״, אמר נתניהו.

לדברי דובר משרד-החוץ הסיני, כשנתניהו מתמודד עם בידוד גובר-והולך בזירה העולמית, במקום לטפל בשורש-הבעיה, ניסה ראש-הממשלה הישראלי להאשים את סין במצוקתו, וטען כי סין מנסה ׳להטיל מצור׳ על ישראל באמצעות הרשתות החברתיות במערב ובארצות-הברית.
מומחים בסין טוענים, כי האשמות כאלה נועדו לגייס תמיכה רחבה יותר על-ידי הצגת סין כ׳סיכון׳.

נתניהו אמר, שהקמפיין הסיני כבר גלוי בפלטפורמות כמו ׳טיק טוק׳. ״המדינות האלה משקיעות סכומי-עתק, כדי להשפיע על התקשורת המערבית בעלת האג׳נדה האנטי-ישראלית, באמצעות בוטים, בינה מלאכותית ופרסומים.״

׳אל-ג׳זירה׳, לדבריו, ממלאת תפקיד מרכזי במלחמה על התודעה. במהדורה שלה בערבית היא מאדירה את חמאס כמגן העניין הפלסטיני. במהדורה באנגלית היא מדגישה את זכויות-האדם ואת סבל האזרחים. אסטרטגיה כפולה זוֹ מבטיחה, שנרטיבים עוינים לישראל יהדהדו בקרב קהלים שונים, וייארזו מחדש לתוכן ויראלי בעבור Tik Tok ו-X בידי רשתות של משפיענים ושל ארגונים, הקשורים לסין ולקטאר.

אם קטאר מספקת את המסרים, סין מספקת את המנגנון. האלגוריתם של Tik Tok הוא יותר מכלי-פרסום; זוהי בינה מלאכותית, שנועדה למקסם את המעורבות על-ידי התאמת תוכן למַזְנקים (טריגרים) הרגשיים והקוגניטיביים של כל משתמש. וזוֹ מחזקת את תפישׂת ישראל כתוקפנית, במיוחד בקרב צעירים מערביים.

המניעים של סין הם בעיקר אסטרטגיים. לדברי ווסלי היל, עוזר-מנהל בתוכנית האנרגיה, הצמיחה והביטחון במרכז הבינלאומי למיסוי ולהשקעות בוושינגטון, החישוב של בייג׳ינג קשור ליריבות שלה עם וושינגטון.
״סין מציגה את עצמה כאלטרנטיבה אחראית לארצות-הברית״, אמר היל, ״וחוסר-הפופולריות של ישראל בקרב מדינות רבות בדרום הגלובלי... פירושו, שסין אפילו כשהיא ביקורתית מבחינה ביצועית כלפי ישראל, היא יכולה להגדיל את ההשפעה הבינלאומית שלה.״

סין, על-ידי יישור קו עם הנרטיבים הפלסטיניים, מחזקת את קשריה עם מדינות-ערב עשירות באנרגיה, מחזרת אחר הדרום הגלובלי, וממצבת את עצמה כאלופת-המדוכאים.

הקמפיין של סין אינו עוסק רק בישראל, אלא בערעור אמינותה של ארצות-הברית. כל סרטון ויראלי, המצייר את ישראל כאכזרית, או כקולוניאלית, הוא – בחזון האסטרטגי של בייג׳ינג – מכה לטענתה של וושינגטון על הובלת סדר מבוסס-חוקים.

מרכיב מסוכן במיוחד במלחמת-המידע של סין הוא הטמעת דימויים אנטישמיים במיינסטרים

מבצעי פריצה של סין למרחב-הסייבר נועדו לא רק לגנוב נתונים, אלא להפוך אותם לנשק. מסמכים שהודלפו עוברים לפעמים מניפולציה, נדחפים דרך כלי-תקשורת אוהדים, כמו ׳אל-ג׳זירה׳, ואז מועצמים ברחבי ׳טיק טוק׳, שם אלגוריתמים מבטיחים, שהתוכן יגיע לקהלים, שסביר ביותר שיאמינו לו. המיזוג החלק הזה של חדירות-סייבר ומניפולציה תקשורתית מדגים את מה שמומחים מתארים כיום כ״לוחמה תודעתית״.

רוסיה אומנם סיפקה את התוכנית, אך סין שיפרה את המודל באמצעות בינה מלאכותית– מה שמאפשר מיקרו-טרגטינג (כיוון) מדויק; במקום להציף את הרשת ללא-הבחנה, יריבים מעצבים כעת תוכן, כדי לנצל פגיעוּיוֹת פסיכולוגיות אישיות.

מרכיב מסוכן במיוחד במלחמת-המידע של סין הוא הטמעת דימויים אנטישמיים במיינסטרים. בפלטפורמות סיניות כמו Weibo, נרטיבים הקשורים למדינה שלנו גולשים יותר-ויותר לטענות קונספירטיביות על כוח כלכלי יהודי, או על השפעה נסתרת. מסרים אלה מהדהדים בחוץ-לארץ, במיוחד באזורים שבהם תעמולה בהשפעה סובייטית הותירה מורשת אנטישמית עמוקה.

קרבות-הסייבר כבר אינם מוגבלים לעזה, או לגבול-הצפון, אלא מתנהלים בעדכונים מוּנעי-אלגוריתמים, שמעצבים את דעת-הקהל העולמית.
הכישלון האסטרטגי הגדול של ישראל, תחת שלטונו של נתניהו, הוא הזנחת הכוח הרגשי של פניות כאלה. במשך שנים הסתמכה הדיפלומטיה הציבורית של ראש-הממשלה הישראלי במידה רבה על עובדות, על טענות היסטוריות ועל פניות לחוק הבינלאומי. גישה כזאת מהדהדת, אולי, בחוגי המדיניות המערבית, אך נופלת באזורים, שבהם זהות, כבוד וסולידריות הם המניעים העיקריים של הדעות.

בעוד חמאס, קטאר וסין עוסקים בסיפורים טעונים רגשית, הגיבה ישראל בהפרכות סטריליות של המידע השקרי, שאינן מצליחות לרגש לבבות, אפילו אם הן מנצחות ויכוחים אחדים בקרב טכנוקרטים.

״אחת מהן היא סין, והשנייה היא קטאר. הן מארגנות מתקפה על ישראל... באמצעות הרשתות החברתיות של העולם המערבי וארצות-הברית״, טען נתניהו, על-פי הדיווח.

״טענותיו של נתניהו מהדהדות את נרטיב ׳האיום הסיני׳, המשמש לעתים-קרובות כוחות מערביים מסוימים, בניסיון לתאר את סין כ׳סיכון׳ לביטחון הלאומי של ישראל״, אמר דינג לונג, פרופסור במכון ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת שנגחאי ללימודים בינלאומיים. ״האשמה זוֹ היא חסרת-אחריות וחסרת-בסיס, ועלולה לפגוע ביחסי סין-ישראל״, הוסיף דינג.

״נתניהו טען, כי המאמץ להטיל מצור על ישראל ׳מתוזמר׳ בידי אותם כוחות, שתמכו באיראן״, דיווח המגאזין Times of Israel.
לדברי מנתח פוליטי ומדיני בסין, יחסי ישראל-סין עומדים עתה בשפל עמוק ביותר, וייתכן מאוד, שגם הפסקת המלחמה בחמאס בעזה לא תשנה את המצב.

הערת מערכת האתר: פרופ' דן בן-כנען הוא עיתונאי. היה בעברו חבר ב"האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית". זה מספר שנים פרופ' בן-כנען מתגורר עם משפחתו בעיר חרבין שבסין, שבה הוא מוכר כ-Lin-Yidan, ומשמש כדיקן/איש-סגל בכיר באוניברסיטה של חרבין. הוא נחשב כמומחה מן-המעלה-הראשונה להיסטוריה של יהדות-סין. בן-כנען מכהן גם כעורך-אחראי של מחלקת החדשות באנגלית של Heilongjiang Television & Radio Broadcast Center China