מאה שנות-אטום: נפרדים מפרופסור יגאל תלמי

פרופסור יגאל תלמי, חתן פרס ישראל ומהפיזיקאים החשובים ביותר, שצמחו במדינת-ישראל, הלך אתמול (4 בפברואר 2026) לעולמו בביתו שבכוכב יאיר-צור יגאל, ימים ספורים לאחר שאיבד את חנה, רעייתו ושותפתו לחיים במשך קרוב לשמונה עשורים. תלמי, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1965 ופרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות), נחשב כדמות מרכזית בעיצוב המחקר הגרעיני בישראל, באקדמיה ובמערכת-הביטחון.

מאת: מאיר חוטקובסקי
תאריך: 05/02/2026

שורשים, ילדות והחיבור לישראל
יגאל תלמי נולד בקייב בשנת 1925 בשם יגאל סמילנסקי, ועלה ארצה עם הוריו, כשהיה תינוק. המשפחה השתקעה בכפר יחזקאל, שם היה אביו ממשכילי העלייה השנייה ומראשוני המורים במושב. בהמשך למד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב, הצטרף להגנה ולפלמ“ח, ולקח חלק במאבק על הקמת המדינה– חוויות שעיצבו את תחושת המחויבות העמוקה שלו לישראל.

מהפיזיקה בירושלים לגרעין ברחובות
כבר בשנות הארבעים של המאה הקודמת החל תלמי בלימודי פיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך יצא להשתלמויות מחקריות באוניברסיטאות ובמכוני-מחקר מובילים בארצות-הברית, בהם אוניברסיטת פרינסטון. לאחר שובו לישראל הצטרף למכון ויצמן למדע ברחובות, ונמנה עם מייסדי המחלקה לפיזיקה גרעינית, שבה מילא לאורך-השנים תפקידים בכירים: ראש מחלקה, דיקן הפקולטה לפיזיקה ויושב-ראש המועצה המדעית.

מודל הקליפות והגרעין הישראלי
עיקר תרומתו המדעית של תלמי הייתה להבנת המבנה של גרעין האטום באמצעות פיתוחים במודל-הקליפות הגרעיני ותיאור מצבי-הגרעין. נוסחה שנגזרה מעבודתו תיארה את האנרגיות ואת הספינים של מצבי-גרעין, ונהפכה לכלי-יסוד במחקר הגרעיני. ספרו המפורסם, שכתב בצוותא עם עמוס דה־שליט על מבנה הגרעין, נחשב במשך-שנים, בעבור דורות של פיזיקאים ברחבי-העולם, כספר-יסוד ("תנ"ך") של התחום.​

מדען פורץ-דרך ומורה-דרך מדעי
פרופסור תלמי, מעבר לעיסוקו במחקר, היה גם חבר פעיל באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כיהן כראש חטיבת המדעים המדויקים, ונטל חלק בוועדה לאנרגיה אטומית ובגופים מייעצים ממלכתיים נוספים. עבודתו זכתה להוקרה נרחבת בישראל וברחבי-העולם: לצד פרס ישראל הוענקו לו, בין-השאר, פרס ויצמן מטעם עיריית תל-אביב, פרס רוטשילד לפיזיקה, פרס א.מ.ת. ומדליית-זהב של החברה האמריקנית לפיזיקה. כל אלה שיקפו את מעמדו כמדען פורץ-דרך ומורה-דרך מדעי.

סוף-הדרך וצליל אחרון
בשנת המאה לחייו נפרש פועלו של פרופסור תלמי מחדש בשורת ראיונות וכתבות, וּבהם (לפני שנה) ראיון-עומק מקיף ונדיר לאתר האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית, ופרק מיוחד בפודקאסט "גיקונומי", שבהם שב תלמי לספר על דרכו המלאה– מן הכפר בעמק, דרך מלחמת-העצמאות ועד למחקרי-הגרעין ולהתלבטות אם להישאר בארץ, או לפתח קריירה בחוץ-לארץ. עמיתיו ותלמידיו היטיבו לתארו: אדם צנוע, קפדן, חד-מחשבה ומסור ללא-סייג למדע הישראלי ולמדינת-ישראל. מורשתו המדעית והערכית צפויה להמשיך ולהנחות דורות של חוקרים גם אחרי לכתו.