אהבת-הארץ של יעקב איזנשר

על קיר הבנין ברחוב סמולנסקין 12 בתל-אביב תלוי שלט קטן, שעליו כתוב בעברית ובאנגלית: "בבית הזה גר ויצר הצייר יעקב איזנשר תרנ“ו-תש"מ 1980-1896״.

יעקב איזנשר היה אדם צנוע, עניו, נאמן לארצו ואמן מחדש, עקבי, שציוריו מהווים עדות חיה ומרהיבה לאהבתו לארץ-ישראל.


מאת: ד״ר דליה הקר-אוריון
 (כתיבה וצילומים)

תאריך: 12/07/2026


האמן יעקב איזנשר נולד ב-5 בינואר 1896 בצ'רנוביץ שבחבל בוקובינה. מגיל צעיר גילה משיכה לציור ונסע, בהסכמת הוריו, ללמוד בבית-הספר למקצועות-האמנות בוינה. הציור שימש לו עזר ומשענת בתקופות השונות בחייו, בימי-מלחמה ובימים כתיקונם. הוא היה לו לסעד רוחני, ועזר לו לעבור תקופות קשות, וגם היה לו מקור-פרנסה.
בשנת 1914 גויס ונלחם בחזית הרוסית בגליציה, ב-1915 נפל בשבי הצבא האיטלקי. ושהה במחנה-השבויים סן רמי עד סוף המלחמה. כל הזמן המשיך לצייר. לאחר שחרורו המשיך ליצור חיתוכי-עץ וציורים בצבע שמן על רקעים מגוונים.

כדי להעשיר את השכלתו האמנותית, נסע איזנשר בשנות השלושים של המאה העשרים לפריז. שם נחשף לזרם הקוביסטי, שהשפיע במידה מסוימת על סגנון ציורו העתידי.
איזנשר עלה ארצה בשנת 1935, התאהב בנופיה, בעריה, ובעיקר בערים עם היסטוריה עתיקת-יומין. החל משנת 1952 לימד בבית-הספר לאמנות ״בצלאל״ בירושלים.
הוא צייר בעיקר את ירושלים אהובתו, אך גם את צפת, את טבריה, את יפו ומקומות נוספים. רוב ציוריו מוקדשים לבתים, לסמטאות, לשווקים. הדמויות האנושיות מופיעות לעיתים כחלק מזערי בציורי הערים. כמו-כן יש מעט ציורים של נשים, של בעלי-מקצוע, של בעלי-חיים כמו תרנגול, ודוממים.
יצירתו כוללת בעיקר ציורים של שמן על בד, צבעי גואש ומים וטכניקה מעורבת, רישומים והדפסים בטכניקה של חיתוך-עץ והדפסים בטכניקות נוספות. הוא צייר על פורמטים קטנים, אך יש לו יצירות אחדות
גדולות-ממדים.



"אפשר לומר, שציורו של איזנשר הוא ׳אקטואלי׳. על-כן מעיד הוא עד כמה יודע האמן להתחדש מפעם-לפעם, עם היותו נשאר נאמן לעצמו."
מבקר-האמנות יונה פישר כתב ב-15.2.57 בעיתון הארץ: "אפשר לומר, שציורו של איזנשר הוא ׳אקטואלי׳. על-כן מעיד הוא עד כמה יודע האמן להתחדש מפעם-לפעם, עם היותו נשאר נאמן לעצמו. הוא יודע להעמיד את עצמו מול הנושא ולחדור לתוכו באוביקטיביות, שיש בה תחושה לצבע ולחומר ואיזון יפה של הקומפוזיציה.“

אחד הציורים המרשימים ביותר שיצר הוא "ירושלים – מבט מעבר לחומה“, שרוחבו שניים וחצי מטרים! היצירה צוירה במיוחד בעבור פנסיון גייגר בירושלים. היא הייתה תלויה מעל דלפק-הקבלה של הפנסיון בשנים שבהן פעל. בציור הזה נצפה בצד ימין אדם, המצויר בצורה סכמטית, כשחלק מגופו הנראה מאחור מוּעלה בחלקו בצורה קוביסטית, וחלק דמוי עלה. האדם צופה מנקודת-מבט גבוהה מעל החומה על המתרחש מעבר לחומה ועל ההרים, המקיפים את העיר. מרחוק אפשר להבחיו בים-המלח.
בצד שמאל נראים עלים של צמח גדול-ממדים, שנותן זווית-ראייה אחרת על העיר ועל רחובותיה. באזורים אחדים נצפים גרמי-מדרגות, המובילים לרחובות נעלמים.

אייזנשר, המוקסם מהמראות הנפלאים והמשתנים של ירושלים, מזמין אותנו להתבונן, להפנים את האור ואת האווירה, ולהלך באופן וירטואלי יחד עימו גם למחוזות הבלתי-נראים.
יש בציור שילוב לירי וקוביסטי ושילוב של נקודות-מבט, היוצרות תחושה של מרחבים על-גבי המישור השטוח של הציור. הללו מושגים בעיקר בזכות הקווים האלכסוניים והצבעוניות המשתנה. השילוב של הרים, ים ובניינים ישנים קסם לו, והוא העלה אותו בווריאציות שונות ובצבעוניות מגוונת. הצורה הקוביסטית של הבתים מקבלת חיזוק מתוספת קווים אלכסוניים, המופיעים לעיתים גם בשמיים, כמו בחלק מציורי צפת, לדוגמא.
הצבעים הם לא בהכרח הצבעים המופיעים במציאות, ומוּספים לעיתים, כדי ליצור השלמה והעצמה של צבעים משלימים, כמו: כתום וכחול, או סגול וצהוב. יש גם מספר ציורים סכמטיים. אהבה לארץ, המשלבת עתיק ומודרני, מוקרנת מהציורים, ומעניקה הנאה לעין וללב.