לחיות מעבר למאה – הסוד לחיים ארוכים ובריאים

בעשורים האחרונים מתרחשת בשקט אחת המהפיכות הדמוגרפיות המשמעותיות של זמננו: מספר בני-האדם, שהגיעו לגיל מאה, גדל והולך בקצב מואץ. אם לפני כעשרים וחמש שנים חיו בישראל רק כ־200 בני מאה, כיום מספרם נאמד בכ־3,300, והוא צפוי להמשיך ולעלות בשנים הקרובות. מה שבעבר נחשב חריג סטטיסטי נדיר, נהפך בהדרגה למציאות חברתית חדשה. העלייה בתוחלת-החיים אינה רק הישג רפואי– היא מעוררת שאלות עמוקות על הדרך שבה אנו חיים, מזדקנים ושומרים על חיוניות לאורך-זמן.

זה עתה ציינו את יום-השואה. מחקרים מצביעים על כך, שבישראל תוחלת-החיים שלהם גבוהה משל ילידי-הארץ, וכי הם מתמודדים עם קשיי-ההזדקנות טוב יותר. אין זה פלא, שיש ביניהם לא-מעטים, שהגיעו לגיל מאה.

מאת: מאיר חוטקובסקי

תאריך: 17/04/2026

לאה אקסלר בת 101, ושוחה כל יום. "זה הזמן למחשבות המעניינות ביותר."

לאה אקסלר, בת ה-101, המתגוררת בבת-ים, היא דוגמא חיה לכך, שגיל כרונולוגי אינו חייב להכתיב מגבלות. בכל יום היא שוחה כ־45 דקות בבריכה – זמן שאותו היא מגדירה כ"הזמן למחשבות המעניינות ביותר."
מעבר לפעילות הגופנית, אקסלר מדגישה עיקרון אחר: עצמאות. "אני לא אוהבת שמשרתים אותי... אדם צריך ללמוד לשרת את עצמו. זה יותר מכובד." לדבריה, הסוד הוא להמשיך לנוע עם הזמן, להסתגל לשינויים, ולהישאר מעורבים בחיים – גם כאשר עושים זאת בהתאם ליכולות המשתנות של הגיל.

לחיים שילה בן ה-101 יש סיבה לקום בבוקר: הוא מקדיש

את זמנו לסייע לשורדי-שואה

אם לאה אקסלר מייצגת את כוח-התנועה, הרי שחיים שילה בן ה-101 מקיבוץ נירים ממחיש את כוח-המשמעות. בעשרים השנים האחרונות הוא מקדיש את זמנו לסיוע לשׂורדי-שואה לממש את זכויותיהם, מתרגם את סיפוריהם, ומלווה אותם בהליכים משפטיים.

מושג יפני ידוע מכנה זאת Ikigai – סיבה להיות, לקום ולחיות למענה. ד"ר מתיו קופרוואס, מומחה לגריאטריה מרשת-הבריאות Allegheny Health Network בארצות-הברית, מסביר: "קיום ייעוד עוזר לאנשים להזדקן טוב יותר. קשה לאנשים מבוגרים לשמור על תחושת-חיבור, וייעוד מסייע בכך."

אריכות-ימים מושפעת בעיקר מאורח-החיים ומהסביבה,

שבה חיים, ומעט מאוד מן הגינטיקה.

אחת המסקנות הבולטות של מחקרי גרונטולוגיה עדכניים היא, שאריכות-ימים אינה מוכתבת בעיקר על-ידי גנים. בניגוד לתפישׂה הרווחת, הגינטיקה אחראית לכשלושים אחוזים בלבד מן ההשפעה על תוחלת-החיים, בעוד שכשבעים אחוזים תלויים בהרגלים, בסביבה ובאורח-החיים.
ד"ר דן ביוטנר, חוקר "האזורים הכחולים" – אזורים בעולם שבהם תוחלת-החיים גבוהה במיוחד – מסביר זאת בפשטות: "אם רוצים שאנשים יאמצו אורח-חיים בריא, צריך לבנות מסביבם סביבה שמאפשרת זאת."

לדבריו, ולפי מחקרים רבים, מאריכי-ימים ברחבי-העולם חולקים מאפיינים מרכזיים אחדים:

תזונה מאוזנת: מזון מן הצומח, ירקות, פירות וצריכה נמוכה של שומן מן החי. במקומות מסוימים, כמו איטליה, גם יין אדום במינון מתון הוא חלק מן השגרה.

תנועה טבעית ומתמשכת: לאו-דווקא חדר-כושר, אלא הליכה יומיומית, עבודה פיזית מתונה, גינון ועלייה במדרגות.

גישה נפשית חיובית: אופטימיות, הומור, הפחתת מתחים ויכולת לשמור על איזון רגשי.

רשתות-תמיכה חברתיות מאריכות את חיי היפנים; בסרדיניה שבאיטליה

עושים זאת עבודה פיזית מתמשכת, הליכה מרובה וחיים קהילתיים הדוקים.

ישראל אינה לבד בתוחלת-חיים גבוהה– יפן מובילה כיום את העולם עם כ־120,000 בני מאה. אחד ההסברים לכך הוא תרבות ה־"מואי" – רשתות-תמיכה חברתיות, הנשמרות לאורך כל החיים.

בסרדיניה שבאיטליה, אחד האזורים הידועים בעולם באריכות-ימים, שיעור הגברים בני-המאה הוא מן הגבוהים בעולם. חוקרים מייחסים זאת, בין-היתר, לעבודה פיזית מתמשכת, להליכה מרובה ולחיים קהילתיים הדוקים.
הנתונים מראים, כי נשים מהוות כיום כ־78 אחוזים מבנ-המאה בעולם, אם-כי הפער בין המינים צפוי להצטמצם בעתיד.

האתגר האמיתי: לא רק לחיות יותר, אלא טוב יותר.

אריכות-ימים אינה נמדדת רק במספר השנים, אלא גם באיכותן. בעולם-הרפואה מכנים זאת Healthspan – משך החיים הבריאים.
ד"ר אשר שלמון ממשרד-הבריאות מציין, כי ישראל מדורגת במקום הרביעי מבין מדינות ה־OECD בתוחלת-החיים– הישג המעיד על מערכת-בריאות יעילה ועל השקעה במניעה. עם-זאת, לדבריו, לצד ההצלחות קיימים אתגרים משמעותיים: הפחתת שיעורי-העישון הגבוהים, טיפול במחסור בתשתיות וסיפוק הצורך הגובר בכוח-אדם רפואי.

הבחירות הקטנות שמעצבות חיים ארוכים

המסר העולה מסיפוריהם של בני-המאה ומן המחקר המדעי ברור: אין נוסחת-קסם אחת לחיים ארוכים. במקום זאת, מדובר בשורה של בחירות יומיומיות קטנות– מה אוכלים, כמה זזים, כיצד חושבים ועד כמה נשארים מחוברים לאחרים ולמטרה.
נראה, שהדרך לגיל מאה אינה מתחילה בגנים, אלא בהחלטה הפשוטה כיצד נחיה היום.