חוק הנצחה לאירועי ה-7 באוקטובר - שמיני עצרת

ועדת החינוך, התרבות והספורט קיימה היום (א', 14/06/2026) דיון ממושך בנושא הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר – שמיני עצרת, כחלק מהכנתה של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. במרכז הדיון היום עמדו סוגיית התקציב וכן זהות הארגונים שמהם ייבחרו חברי המועצה שתקום.

מאת: משה פריאל

תאריך: 14/06/2026

לפי הצעת החוק תוקם רשות זיכרון עם מועצה שבה ישתתפו 13 נציגים שאותם ימנה ראש הממשלה ואלה הם: ממשרדי הממשלה ימונו נציגים ממשרד ראש הממשלה, הביטחון, החינוך והמורשת; למינהלת תקומה יהיה נציג עד תום פעילותה הצפוי ב-2028; נציג אגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי; נציג מהחטופים ששוחררו או בני משפחות החטופים; נציג ברוטציה למועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון; נציג ברוטציה של הרשות המקומית שדרות ואופקים; נציג ברוטציה לתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ותנועת הקיבוץ הדתי; נציג משפחות שכולות בקרב האזרחים שנפלו ומשפחות שכולות מכוחות הביטחון; נציג שורדי המסיבות בדרום.

בדיון היום הכריע מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב כי הנציג ה-12 במועצה יהיה מבין שורדי הנובה, ובכלל זה שורדי הטבח במסיבות: "מבחינתי הם חייבים להיות בפנים." באותה הזדמנות הודיע בוועדה יואל אלבז כי משרד רה"מ עובד על החלטת ממשלה "שתעשה הרבה טוב לשורדי המסיבות ובני משפחותיהם."

יוסי כהן נציג פורום דין וצדק, אביו של עמית ז"ל שנרצח בנובה, התנגד נחרצות לייצוג לבני משפחות החטופים: "למה החטופים צריכים נציג במועצה? זה מרגיז. הם השביתו מדינה שלמה במשך שנתיים וכבר חזרו."
יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל זהבה גרוס מידן ביקשה נציג במועצה עבורם ועמדה על נחיצות ההפרדה בין נציג לארגוני השכול האזרחי לארגון היציג של משפחות שכולות ממערכת הביטחון. מ"מ יו"ר הוועדה קיבל את עמדתה. בדיון עלו בקשות להכניס נציגי ארגונים נוספים, גם מהאקדמיה. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב: "אם נכניס נציגים לכל הארגונים שמבקשים זאת, נכפיל את מס' הנציגים והתאגיד לא יצליח להיות אופרטיבי. זה יתקע מינויים, או את העבודה השוטפת. עמדתי היא לצמצם את הוועדה ולמצוא פתרונות בצורה של ועדות משנה שעבודתן תחייב את המועצה להתייחסות אליהם".

המשתתפים בדיון דרשו לציין בחקיקה סכום נקוב לתקציב התאגיד שיקום. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טייב: "לא מדובר בעוד הצעת חוק להנצחה. חשוב שסכום מינימלי לפחות יהיה מגובה בחקיקה ומשם אפשר יהיה להעלות." נציג משרד האוצר אלקנה: "לא נוהגים לנקוב במספרים בחקיקה. זה לא מקובל ולא היינו רוצים לפרוץ זאת." נציג משרד רה"מ שמלווה את החקיקה יואל אלבז נשאל אם נעשה אומדן תקציבי והשיב: "במשרד רה"מ נעשתה עבודה אסטרטגית שמוגשת בימים אלה למ"מ מנכ"לית המשרד."
מיכל עוזיהו, ראש מועצת אשכול: "ממינהלת תקומה יש תקציב לשנים הראשונות לפחות. רשות כמו זאת שתקום חייבת ודאות כלכלית ולא לחכות כל שנה לראות אם יש ממשלה יציבה או לא. מדובר באירוע חריג, קיצוני וככזה יש להתייחס אליו בחקיקה."
לפי הצעת החוק הפרטית, שעליה חתומים למעלה מ-80 ח"כים, מידי שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה בשבעה באוקטובר, להתייחדות עם זכר הנספים ולהוקרת גבורתם של האזרחים ומשרתי כוחות הביטחון וההצלה שחירפו נפשם לצורך הצלת חיים. ביום זה יתקיים טקס זיכרון ממלכתי, הכנסת תקיים דיון מיוחד ודגלי המדינה במוסדות ציבור ובמחנות צה"ל יורדו לחצי התורן. במוסדות החינוך יתקיימו פעילויות חינוכיות ערכיות וכלי התקשורת יבטאו את אופיו המיוחד של היום בלוח השידורים שלהם.
הצעת החוק מבקשת גם להקים בנגב המערבי רשות זיכרון שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון שיוקמו בתוך ארבע שנים ושם ירוכז ויתועד המידע הנוגע לאירועי השבעה באוקטובר, במסמכים, סרטונים, חפצים ועוד. לרשות הזיכרון שתוקם תהיה מועצה בת 13 חברים. התקציב השנתי של הרשות, שטרם נקבע כאמור, ימומן מתקציב המדינה, הכנסות עצמיות, עזבונות תרומות ומענקים.

היוזמים הראשונים של הצעות החוק הפרטיות הם חברי הכנסת אתי עטייה, יצחק קרויזר, מירב בן ארי ועודד פורר ואליהם הצטרפו כמעט כל חברי הכנסת, למעט חברי הסיעות הערביות. הצעת החוק הפרטית מוזגה עם הצעת החוק הממשלתית בפברואר 2026.