פשרה מחזקת את הדמוקרטיה

אסור לוותר על המשך ההידברות • אסור לוותר על השאיפה לפשרה • ניצחון המסרבים לפשרה הוא פגיעה במדינה
- אסור לתת להם לנצח

מאת: יוסי רוזנמן
30/6/2023

מאמר זה מיועד לאלו מבינינו שמעוניינים לחיות ביחד; לאלו ששואפים לאחדות בתוך הסיפור העצוב אליו נקלענו - מה שהפך להיות הבעיה של לכולנו. אילו היה מתקיים היום משאל עם על נושאים שנמצאים על סדר יומה של הכנסת, כמו: הרפורמה בגיור, הרפורמה בכשרות, שוויון בנטל, פטור מלימודי ליבה. רוב הציבור היה מצביע על פי האינטרס הלאומי ולא היה תומך בעמדות הגוש החרדי-חרדלי-ימני. כמו גם, בכל הקשור ליוזמת לוין - הרוב היה נגד ״ההפיכה המשטרית״ ובעד ה״רפורמה המשפטית״.

נתניהו מבין היטב
בשבועות האחרונים התקבל הרושם שבנימין נתניהו מבין היטב את שקורה במדינה. הוא מבין את הנזק שנגרם למדינה. הוא גם מבין שהוא לא יזומן לבית הלבן כל עוד ה״הפיכה המשטרית״ מונחת על השולחן. נתניהו מבין גם שמדובר בפגיעה בתיאום האסטרטגי עם ארצות הברית בנוגע לאיראן. בתוך כך, נתניהו יודע בוודאות שמדובר בנזק לביטחון, לכלכלה ולאינטרס הלאומי. למרות כל ההכחשות הפומביות בתקשורת, מסתבר שכן הייתה התקדמות מסוימת בבית הנשיא בהידברות בנושא הרפורמה המשפטית - בקרב מרבית אנשי הליכוד קיימת הבנה, שעדיפה ״רפורמה משפטית״ על פני ״הפיכה משטרית״. יש ביניהם גם כאלה שמבינים - ששר המשפטים יריב לוין גרם נזק עצום לא רק למדינה, אלא גם לליכוד. מתברר יותר ויותר שבין טובת המדינה ללחץ שמופעל על נתניהו מצד המחנה הקיצון בקואליציה )לוין, סמוטריץ׳ ובן גביר(, נתניהו נאלץ להתייצב לצד המחנה הקיצון, בכך הוא נחשף בחולשתו; מנהיג חזק היה כבר משליט סדר, מיישם את ההסכמות, ומאפשר את הרגעת הרוחות.

רעות חולות
כל התירוצים שהציג נתניהו, שהיה מדובר רק בדחיית ההצבעה על נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים - לא באמת נראים רציניים. לנתניהו יש קואליציה של 64 מנדטים, קואליציה שהייתה אמורה לממש את ההסכמות על בחירת הנציגים לוועדה, אבל האגף הרדיקלי בקואליציה רצה לפוצץ את ההסכמות מתוך הנחה שאולי הישועה תגיע מלשכת עורכי הדין. אם אפי נוה היה נבחר, סביר שלתומכי ״ההפיכה המשטרית״ היה נוח יותר. אבל ישועה כזו לא צלחה מעצם המפלה שספג אפי נוה בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין. אילו בחירתו של אפי נוה הייתה מביאה את הישועה, אזי, זו הייתה תבוסה למדינה כולה, משום שמדובר בהנצחה של כל הרעות החולות - גם לכלכלה, גם לביטחון וגם לנתניהו עצמו.

חצי שנה לכינון הממשלה - אפס הצלחות
מצעד האיוולת של הקואליציה הנוכחית ושל העומד בראשה, לא התחיל ביום שבו הושבעה הממשלה. הכל התחיל עוד בתקופת הבחירות, עם ההבטחה של נתניהו לחרדים להגדיל תקציבים למרות הפטור מלימודי ליבה - זה המשיך עם יריב לוין, שניצח על ההסכמים הקואליציוניים, שנראו כמכירת חיסול של האינטרס הלאומי, לטובת אינטרס הגוש החרדי והימני-משיחי, זה המשיך באישור התקציב - הגרוע בתולדות המדינה. על פי כל המדדים - הקואליציה הנוכחית גרמה לפגיעה בישראל; הגירעון בתקציב המדינה עלה, שילוב החרדים בשוק העבודה צפוי לרדת בצורה משמעותית, והנטל על האוכלוסייה העובדת רק עולה. עם בן גביר כשר לביטחון לאומי וסמוטריץ׳ כשר אוצר ושר במשרד הביטחון - לא רק המצב הפנימי של ישראל מידרדר, גם המעמד הבינלאומי של המדינה ניזוק. חצי שנה לכינונה של הממשלה - ללא הישג אחד מוצלח.

בקטנה
משחר קיומה ידעה מדינת ישראל מחלוקות קשות ומרות; המתחים, הקיטוב והשנאה כפי שאנו חווים אותם בחודשים האחרונים, לא ידענו כאלה מאז הקמת המדינה. ה״רפורמה״ כפי שהיא מכונה על ידי חלק מאזרחי ישראל או ה״הפיכה המשטרית״ כפי שהיא מכונה על ידי החלק האחר - דבר שגורם לפער עצום בעמדות, כזה שמוביל מצד אחד להפגנות מרשימות ומכובדות ומן הצד האחר - לקולות שטנה וקריאות למרי אזרחי של גנרלים לשעבר. הדיסוננס הזה קשה לעיכול, הוא גורם לכעס ותסכול מול טרפת המציאות הבלתי נתפסת, כזו שאינה מאפשרת להקשיב ולהכיל עמדות של האחר. ולמרות שחלק גדול בציבור אינו מסכים עם חלקים מפרקי הרפורמה, חולק על הדרך הכוחנית והנמהרת בה היא מתנהלת ומטריד בעיקר את אלו שרואים ברפורמה שינוי מהותי שעלול לשנות את אופייה של המדינה. אם נאמץ את ה״פשרה״ כערך מכונן מלכתחילה, נוכל לצאת מהמבוך - כי חתירה להכרעה תביא אותנו לאבדון. שקלול של ערכים ורעיונות יכול בהחלט להוציא אותנו מהמשבר שבו אנו נמצאים. למרות זיהום האוויר הפוליטי - המחנה הממלכתי והליכוד יכולים להוציא אותנו מהמבוך. לשם כך, הליכוד צריך לבחור האם לאמץ את הגישה הפשרנית ובכך לשקף את רצון רוב החברה הישראלית, או להיגרר אחר הפלג הקיצוני של ״הכל או לא כלום״, מה שמאפיין גם את דרך הפעולה של חלק ממובילי המחאה. ניצחון המסרבים לפשרה הוא לא אחר מאשר פגיעה במדינה. אסור לתת להם לנצח! כי פשרה היא לא ויתור על הדמוקרטיה - פשרה רק מחזקת אותה.

לכתבה כפי שהתפרסמה ב״יבניתון״ גיליון מספר 1656, 30/6/2023