לאן נעלמה הבושה?

״הם ממתינים בצפיפות, בקור, הם סובלים ממחסור במים, בתרופות ובמזון״ • לרגע חשבתי שהקולות הדחופים בכנסת מכוונים לחטופים הנמקים בעזה, אבל מסתבר שזו הקטסטרופה בבקאו • מתפללי אומן, גברים צעירים, בריאים, שמסרבים להתגייס לצה״ל • מדינת ישראל עשתה הכל כדי להחזירם ארצה, כי יש להם יום כיפור על הראש

מאת: יוסי רוזנמן

19/10/2024

לאחר שבילו את ראש השנה ליד קברו של רבי נחמן מברסלב, ניסו המונים לחזור לישראל - אך הדרך לארץ לא הייתה פשוטה, בשל בעיות בשדות תעופה במדינות הגובלות באוקראינה. ״חברות הנסיעות, בניסיון לפתור את המצב, העמיסו מטוסים ולא לפי זמני הטיסה, כך שמי שהצליח להגיע ראשון זכה לעלות לטיסה״, אמר אחד מאותם ישראלים שנתקעו שם. המתנה של שעות ארוכות בכניסה לנמל תעופה ברומניה, ללא יכולת להיכנס ולהתקדם לעבר הטיסות שלהם בחזרה לארץ. הסיבה לכך היא שבשבועות האחרונים לא הצליחה הממשלה להביא לתגבור בנמלי התעופה במדינות הסמוכות לאוקראינה, שדרכן חוזרים עולי הרגל לארץ. הטסים סיפרו כי הם תקועים בגשם עז ובקור חודר עצמות בגבולות היבשתיים של אוקראינה, בניסיון לחצות את הגבול ולהתקדם לעבר שדות התעופה כדי להספיק ולעלות על טיסה לארץ לפני יום כיפור.
שר הפנים ארבל כתב לפונים אליו: ״צר לי, אין לי איך לסייע לכם - מי שהחליט לנסוע - לקח סיכון״. ארבל היחיד בש״ס שהפנה אצבע מאשימה לאלו שהיו באומן. שר הפנים הוסיף ואמר לאותם ישראלים שנמצאים בנמל התעופה: ״אנחנו במלחמה והייתה אזהרת מסע. מי שהחליט לנסוע למרות זאת, צריך היה לקחת בחשבון את הסיכון הכרוך בכך. צר לי, אין לי איך לסייע״.

בכנסת זעקו
יו״ר ש״ס, אריה דרעי, זעם; הוא הורה לשרים ממפלגתו לפעול ולהבטיח את חזרתם של המתפללים באופן מיידי ובטוח. במקביל, ובעקבות החשש לבריאותם של אלפי הישראלים שנתקעו בשדה התעופה ברומניה, שוחח שר הבריאות אוריאל בוסו עם שר החוץ ישראל כ״ץ ושרת התחבורה מירי רגב, וביקש לבחון העברת תרופות וסיוע רפואי באופן מיידי; נוסף על כך הוא ביקש לפעול להשבת קשישים, ילדים ואזרחים עם צרכים רפואיים במהרה לישראל.
גורם בכיר בכנסת התייחס לעיכובים בגבול אוקראינה: ״האוקראינים יצרו תור אלקטרוני והם מקבלים רק את מי שהזמין תור מראש. ולפעמים אין תורים פנויים לגבול למשך הרבה מאוד שעות קדימה, זה יוצר כאוס מטורף. אנשים תקועים שם בחוסר אונים - חייבים לעשות הכל כדי להשיבם ארצה״.

ומה איתם? הם עדיין שם!
שנה שלמה של כאב שלא מרפה, של סיוט מתמשך, של כישלון מחפיר על כך שהחטופות והחטופים עדיין בעומק המנהרות החשוכות בעזה, סובלים ממחסור במים, בתרופות ובמזון ולא נמצאים עימנו בחגי תשרי. אין דרך לסיים את השנה שעברה ולברך על בואה של השנה החדשה עד שלא נחזיר את כולם הבייתה. חייבים להחזיר את כל החטופות והחטופים הבייתה - החיים לשיקום והנרצחים והחללים לקבורה.
על מדינת ישראל ומקבלי ההחלטות להגביר ולהעצים את המאמצים בכל דרך אפשרית. חייבים למצות כל דרך, לפעול ביצירתיות להביא לעסקה מיידית ודחופה ולהחזרת כל החטופים ובכל מחיר.

בקטנה
אחד הכתבים הבכירים לא יכול היה להתאפק ופלט מיד לאחר טקס משפחות החטופים בהקשר לדבריו של אביב גפן שאמר שהוא מרגיש שגנבו לו את המדינה, שלא גנבו לו שום דבר. רק שאותו כתב שכח שממשלה שניסתה לשנות את שיטת המשטר בביטול מערכת הבלמים והאיזונים של דמוקרטיה כשמטרתה השמת השלטון מעל מערכת המשפט - דבר שאפשר אמנם להתווכח עליו, אבל זו בהחלט בעיני רבים - גניבת המדינה. ממשלה שאוחזת בשלטון באמצעות שוחד פוליטי למיגזר שלא משרת, לא עובד ולא משלם מיסים - וכל זה על גבם של אלה הנושאים בנטל, זו בהחלט בעיני רבים - גניבת המדינה. ממשלה שמנסה לקבע בחוק פטור גורף משרות בצה״ל, מלימודי ליבה וכתוצאה מזה גם מעבודה, זו בהחלט בעיני רבים - גניבת המדינה. חשוב שנבין, מנהיג הכת ושותפיו הפוליטיים המשיחיים, מוכיחים שאכן המדינה הנאורה המתקדמת הסבלנית הליברלית והדמוקרטית, בעיני רבים - נגנבה. הלוואי והפוליטיקאים החרדים היו דואגים לשחרור החטופים, כפי שדאגו להשיב את הצדיקים העולזים, מאומן הקדושה.
במשך יותר משנה, כולנו מנסים למצוא את הדרך לשיקום ולבנייה מחדש, לאחר האסון הנורא שהתחיל בשמחת תורה; החברה שלנו קרועה במחלוקות על שאלות של ״הדרך״ ושל ״סדרי העדיפויות״ - לאן נעלמה הבושה? האם לא הגיע הזמן?

לכתבה כפי שהתפרסמה ב״יבניתון״ גיליון מס׳ 1723, 16/10/2024