ברכה לחברותינו, חברינו ובני משפחותיכם בני העדה המוסלמית והדרוזים
מתוך האש: תקווה לאחדות ישראלית חדשה
מאת: מערכת האתר
תאריך: 01/05/2025
בעיצומן של חגיגות יום-העצמאות ה-77, בשעה שלוחמי-האש עדיין נלחמים בלהבות, שכילו יערות, בתים ותחושת ביטחון– רוח אחרת ניצתה בלבבות רבים: רוח של תקווה. אותה תקווה אינה תלויה בצבע המדים, בדת, או במוצא. היא תלויה בבחירה האנושית לראות בזולת ראשית-לכול אדם.
בימים של קיטוב, מחלוקת והתנגשות כואבת בין מגזרים, בולטות הדמויות, שמסרבות לשחק את המשחק הזה. אחת מהן היא לומה פרוגה– אחות מוסמכת, ערבייה מוסלמית מקלנסווה, שעובדת במסירות-לב ביישוב יהודי שורשי. סיפור חייה, כמו גם עבודתה היומיומית, מגלים אפשרות אחרת: של שותפות, של דיאלוג, של קהילה אנושית אחת.
כמערכת, אנו מאמינים, שיש בכוחן של דמויות כאלה להחזיר לישראל את ליבה. לא עוד "אנחנו" ו"הם", אלא מרקם עדין ומורכב של "אנחנו" אחד, עם קצוות מגוונים, שמצליח לקיים חיים משותפים גם ברגעים של כאב ושל אש.