ראש השנה תשפ״ד בבית-הכנסת בסופיה

בולגריה היא מקום מיוחד בלב מזרח-אירופה, ומספר היהודים המתגוררים בה אינו גדול. הללו תורמים מאוד לתרבות המגוונת והעשירה שבמדינה הזאת. עד היום הם משמרים את המסורת היהודית העשירה שלהם. בולגריה היא באמת בית לכולם, והיהודים בה מרגישים חלק מהחברה המקומית.

מאת: ניקי דוידוב (כתיבה וצילומים)
15/09/2023

חגיגות ראש-השנה בסופיה, בולגריה, שונות ממה שאנו מכירים מן הארץ. אין הרבה יהודים בסופיה. בערב-החג מתקיימות בבית-הכנסת תפילה ומסיבת-קוקטייל בחצר. בית-הכנסת עצמו הוא מבנה ענקי ייחודי- הגדול ביותר בבלקן ואחד משלושת הגדולים באירופה. הוא נבנה בין השנים 1905 – 1909, בתקופת כהונתו של המלך פרדיננד. שטח המבנה הוא 659 מטרים רבועים, והוא מכיל 1,170 מקומות-ישיבה.

במקביל בנה המלך הבולגרי בסופיה את הכנסייה הנוצרית האורתודוקסית הגדולה ביותר בבולגריה, אחת מעשר הגדולות באירופה. בניית הכנסייה התנהלה לאט, עם קשיים רבים, בעוד שבניית בית-הכנסת התקדמה במהירות, והסתיימה תוך ארבע שנים. המקדש הנוצרי עדיין בבנייה. המלך פרדיננד, אשתו אלאונורה וכל ממשלת-בולגריה הוזמנו לפתיחה החגיגית של בית-הכנסת הגדול. המלך הוקסם מהבניין היפה ואמר לראש-הממשלה שלו: ״אם היינו מזמינים את היהודים לבנות את המקדש שלנו, היה מוכן כבר עכשיו!״

הבולגרים אינם נוצרים טובים במיוחד; הם תופשׂים את הדת בצורה חופשית יותר. כך גם יהודי-בולגריה: אתה נהפך להיות כמו האדם, שאיתו אתה חי. אני זוכר מילדותי, שהזמנו חברים בולגריים לארוחת-החג. הם הגיעו בלי-חשש, ואחר-כך הזמינו אותנו לחג המולד. ביפו עדיין מדברים על הרב הבולגרי אברמיקו, שרכב על אופנוע בשבת למשחקים של מכבי יפו. אפשר לקרוא לזה ״סובלנות דתית״. מבחינתי, זו אחת הסיבות להצלת יהודי-בולגריה בשואה.

מסיבת-הקוקטייל אורגנה בידי ארגון היהודים בבולגריה, "שלום". היה בר עם משקאות חריפים, יין, מטעמים וכיבוד קל. ברקע ניגנה תזמורת. הגיעו צעירים, משפחות עם ילדים, מבוגרים וקשישים- כולם נהנים, מדברים ורוקדים. בעיצומה של ההילולה נעצרה המוזיקה, וראשי-הארגון לקחו בזה-אחר-זה את המיקרופון, כדי לברך את ההמון. האחרון שדיבר היה כבוד השגריר החדש של ישראל בבולגריה, יוסי לוי ספרי. אחרי האתנחתא הזאת נמשך הכיף עד מאוחר.